התחתנה בגיל 16 וגידלה ארבעה ילדים כמעט לבד. "אני יכולה לשבת ולבכות על מה שאין ועל מה שקשה. אני בוחרת להודות על מה שיש ולשמוח בטוב". האורחת שלנו לשבת היא רחלי דנון, מקצרין
קצת על עצמך
"רחלי דנון, בת 64, אימא לאסנת – 49, רויטל – 46, מיטל – 42 ואביחי – 39 וסבתא לשבעה נכדים. שתי נכדות שלי כבר נשואות ויש נינה בדרך.
"אני אישה פשוטה. גידלתי ארבעה ילדים בעצמי ובעבודת כפיים. התחתנתי בגיל 16, הייתי מאוד צעירה. רק אחרי שהתגרשתי, בגיל 40, חזרתי לספסל הלימודים והשלמתי 12 שנות לימודים. זו הייתה תקופה של פריחה בשבילי. במהלך השנים, המשכתי להעשיר את עצמי ולמדתי קורסים שונים בהנהלת חשבונות, מטפלות, קדם–הנדסאים ועוד".
עיסוק
"עובדת במועצה אזורית גולן כמלוות תלמידים בחינוך מיוחד. אני מודה לעוזי מרדכי שסייע לי למצוא עבודה שלא שוברת לי את הגב ומפרנסת אותי בכבוד".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בחצור הגלילית להורים שעלו לארץ ממצרים. אימא הייתה בהריון אתי כשעלו ואני נולדתי פה. גרנו בצריפים לעולים חדשים. אנחנו שמונה אחים, אימא שלי גידלה את הילדים, אבא ז"ל עבד בקרן הקיימת".
מגורים
"בקצרין, כבר כמעט 20 שנה. כשהתחתנתי, גרנו בחצור. אחרי הגירושין, עברתי לקצרין. זה הצעד הכי נכון וטוב שעשיתי בחיים שלי, אני מאוד אוהבת את קצרין".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי זה יום של בית והכנות לשבת. אני מתעוררת בארבע–חמש בבוקר, אומרת ברכות השחר ומתפללת שחרית, כמו בכל יום. שותה קפה ועושה בצק לחלות. עוד לפני שאני מתחילה לבשל, אני עורכת את השולחן עם מפה לבנה, סידור כוס יין וככה הבית כבר באווירה והרגשה של לקראת שבת ואז, מתחילה לבשל, כשרשת גימל ברקע".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"אני באה מבית מצרי, אבל המטבח שלי מרוקאי ברובו. אומנם אין ח"י סלטים, אבל בערב שבת יש דגים מרוקאיים עם חלות שאפיתי, אורז, קציצות, עוף בתנור ועוד. התפריט משתנה לפי החשק ומה שהילדים והנכדים אוהבים".
זיכרון ילדות משבת
"גדלתי בבית דתי, הייתי הולכת עם אבא לבית הכנסת. אבא היה הרבה בבית הכנסת. היום, בבית שלו יש בית כנסת מפואר, בית כנסת הרמב"ם. האווירה של השבת הייתה חשובה ומורגשת בבית של ילדותי ואני משתדלת לשמר את זה גם היום".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"היו תקופות בחיים שהייתי תולעת ספרים וקוראת הרבה. עכשיו, אני בעיקר עם עיתונים בשבת".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"לקום בבוקר בכיף, האוכל מוכן, לא צריך לבשל ולנקות. זה יום שהוא בעיקר למנוחה והזדמנות לפגוש את המשפחה והכי כיף כשהנכדות מגיעות עם הבעלים שלהן".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם אבא שלי ז"ל, שנפטר לפני 34 שנים".
מה עושה בשעות הפנאי?
"רואה סדרות טלוויזיה, קוראת עיתונים, נפגשת עם חברות, עושה הליכות ומבקרת את הילדים והנכדים".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"הקורונה גרמה לנו להרגיש קצת לבד בכל התקופות של הסגרים. היא פגעה גם בקשרים החברתיים. כל אחד התכנס בתוך עצמו בבית, אנשים פחדו לצאת להיפגש ועדיין מרגישים את זה, גם עכשיו. לפני הקורונה, הייתי הולכת לקורסים והשתלמויות, שמאז הקורונה כבר לא מתקיימים וזה ממש חסר לי".
מהו המוטו שלך בחיים?
"להודות על הכול ולשמוח במה שיש – איזהו עשיר השמח בחלקו. החיים שלי לא היו פשוטים ואני יכולה לשבת ולבכות על מה שאין ועל מה שקשה. אני בוחרת להודות על מה שיש ולשמוח בטוב".
מהו החלום שלך?
"כל החלומות שלי מתרכזים סביב הילדים שלי. אני רוצה לראות אותם מסודרים ושמחים ולדעת שכאימא עשיתי כל מה שיכולתי למענם ובעיקר, אני רוצה לראות את הבן שלי מתחתן, בונה בית ומצליח".
מסלול, מעיין, או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
"אני אוהבת את הגולן. בשבילי, הגולן זה חוץ לארץ שאנשים מחפשים… הרבה יותר יפה משווייץ. אבל אם צריך מקום מיוחד, אני מאוד אוהבת ללכת לכנרת".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות ונחת מהילדים ומהנכדים".
