כבר 33 שנים, הוא רופא ילדים והומאופת. "לא רק טיפול במחלה, אלא שילוב של ריפוי לגוף ולנפש". בשנה האחרונה, הוא מנהל את מרפאת "כללית", בקצרין. האורח שלנו לשבת הוא ד"ר מאיר קוסמיארסקי בילרד, מקלע
קצת על עצמך
"ד"ר מאיר קוסמיארסקי בילרד, בן 58, אבא לאיתמר, בן 20".
עיסוק
רופא ילדים והומאופת. בשנה האחרונה, זכיתי להיות מנהל מרפאת קופת חולים 'כללית', בקצרין. זו מרפאה שיש בה הרבה אנשים טובים שרוצים לתת ולעזור והחיבור של כולם יחד הוא מאוד משמעותי. כצוות, אנחנו מנסים להתפתח, ללמוד ולעשות את הכי טוב שאפשר בשביל המטופלים שלנו.
"למדתי רפואה בברזיל ואת ההתמחות עשיתי בארץ בבית חולים 'מאיר'. כבר 33 שנים, שאני רופא ילדים. במהלך השנים, אני בחיפוש מתמיד איך לעזור לילדים וכשנחשפתי להומאופתיה, גיליתי חלון שהוקסמתי ממנו, שמאפשר שילוב של הרפואה הקונבנציונלית עם הרפואה המשלימה, שזה לא רק טיפול במחלה, אלא שילוב של ריפוי לגוף ולנפש. דוגמה מהיום האחרון – הגיע אליי ילד שעבר תאונת דרכים. בנוסף לבדיקות הגופניות וצילומים, כהומאופת, הוספתי לו גם טיפול נגד החרדה והטראומה מהתאונה, שזה היבט לא פחות חשוב בטיפול".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בסאו פאולו בברזיל, להורים שנולדו בפולין ועברו לברזיל. יש לי שתי אחיות בארץ ואחות אחת שחיה בברזיל. ההורים שלי היו אנשי עמל שחינכו אותנו שידע והשכלה חשובים לחיים. בזכות זה ובזכות המורה לביולוגיה, הפכתי לרופא.
"כנער, הייתי בתנועת הנוער של 'השומר הצעיר'. הייתי ציוני ואידאולוג והיה לי חלום לעלות לארץ ישראל ולהיות חבר קיבוץ בחברה שנותנת הזדמנויות לכולם. הייתי חבר קיבוץ געש במשך 10 שנים ואז הקיבוץ עבר הפרטה והחלום קצת נשבר לי. בשנים האחרונות, גרתי בהרצליה. הייתה לי שם מרפאת ילדים די גדולה, אבל כשבני בגר וסיים תיכון, גמלה בליבי ההחלטה לעבור לגולן".
מגורים
"קלע, כבר שנתיים. מאז השירות הצבאי שלי כרופא, בגדוד 82 של השריון, בקצביה, התאהבתי בגולן. לאחרונה, סיפרתי לחבר מהשירות הצבאי שעברתי לגור בקלע. הוא זכר שכבר אז אמרתי לו שיש לי חלום ויום אחד אגור בגולן, אני לא זכרתי את זה. אבל אני שמח מאוד על הגשמת החלום והמעבר.
מאז שאני גר פה, אני כבר לא אוהב את הנסיעות למרכז ומשתדל למעט בהן, אבל אם אני כבר נוסע, אני מחכה לחזור ובנסיעה צפונה, כשאני עובר את יקנעם, אני מרגיש את האוויר והאנרגיה הטובה של הצפון ואני מאושר
"מאז שאני גר פה, אני כבר לא אוהב את הנסיעות למרכז ומשתדל למעט בהן, אבל אם אני כבר נוסע, אני מחכה לחזור ובנסיעה צפונה, כשאני עובר את יקנעם, אני מרגיש את האוויר והאנרגיה הטובה של הצפון ואני מאושר.
"לקלע הגעתי בעקבות חברים שגרים שם ונתנו לי את ההשראה וכבר בשבת הראשונה, כשאכלתי עם קבוצת משפחות, אהבתי את האווירה ואת השיחות בארוחה והרגשתי שהגעתי הביתה. בימים אלו, אני בונה את הבית שלנו שם".
איך נראה יום שישי שלך?
"ביום שישי, אני עובד בבוקר עד השעה אחת. כשאני חוזר הביתה, נח קצת ואז מבשל. מאוד אוהב לבשל ולארח".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"זה מגוון ותלוי באורחים. יש לי חבר וכשאנחנו אוכלים יחד, הוא עושה חריימה. איתמר הבן שלי אוהב עוף בתנור. אני גם מבשל מאכלים צמחוניים. אבל הכי חשוב בעיניי, זה האווירה והביחד. עושים קידוש, אוכלים מדברים וזה כיף".
זיכרון ילדות משבת
"בברזיל, מי שלא משחק כדורגל – לא קיים. בגיל קטן, עוד ניסיתי לשחק. בשבת אחת, הלכתי למגרש של הכנסייה. כשחזרתי הביתה, סיפרתי לאימא שלי שהכומר לא רצה לתת לי את הביסקוויט ואז אמא הסבירה לי שאנחנו יהודים והיא החליטה שהיא תיקח אותי לשחק במקום של יהודים, והיא לקחה אותי ל'בני עקיבא' והיה סגור שם ואז הלכנו לסניף של 'השומר הצעיר' ומאז נשארתי שם כחניך בתנועה".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"אני מאוד אוהב את השקט והשלווה שהשבת מביאה אתה. את זמן האיכות שיש לי עם איתמר הבן שלי וזמן לטפל בגינה ולמנוחה".
ספר מומלץ
"כוחו של הרגע הזה".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם מי שאני יושב עכשיו, חברים טובים ואנשים שאני אוהב".
מה עושה בשעות הפנאי?
"עובד בגינה, עושה הליכות בטבע".
איך השפיע עליך הקורונה?
"בעיקר המחישה לי שאנחנו צריכים להיות בענווה ובהסתפקות במועט. שאנחנו לא יודעים הכול ויש לנו הרבה ללמוד, גם כרופאים וגם כבני אדם".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לעשות טוב לאחרים".
פינת חמד, או מסלול טיול אהובים עליך בגולן?
"הליכה בציר הנפט בזמן השקיעה. השקיעות בגולן משגעות ביופיין".
מהו החלום שלך?
"אבי ז"ל אמר לי פעם שכדי לעבור את העולם הזה בצורה משמעותית אדם צריך לעשות שלושה דברים: לנטוע עץ, לחנך ילד ולכתוב ספר. אז החלום הוא לכתוב ספר ובו סיפור חיי".
מה אתה מאחל לעצמך?
"שיהיו לי עוד שנים ללמוד ולעשות טוב לאנשים".
