היא מנהלת החינוך במושב, מפעילה קייטרינג עם בעלה, דוגלת בחינוך ביתי וצלמת חובבת. "הכי כיף לעצור רגע בצד הכביש ולצלם מטע שקדיות, או עגורים בשקיעה
שיעורי הספורט ביסודי. אולם ההתעמלות. טבעות, קפיצות ו…החמור. כל הבנות בכיתה הצליחו ורק אני לא… יש מי שלא היה מוותר, עד שיצליח. לא אני לפעמים,
הטבעת היפה, שהאיש קנה לי ליום הנישואין האחרון, טבעת הזהב היקרה – נעלמה. חיפשתי בכל מקום אפשרי. איננה. עד שגייסתי את רבי בנימין בוקר אחד,
היא די-ג'יי ומדריכת זומבה לכל הגילאים. "זו זכות ענקית להביא אנרגיות ושמחת חיים ולהדביק אותה פה לכל מי שרק רוצה". האורחת שלנו לשבת היא רוני
50 שנה זה חצי חיים. הגשמתי המון חלומות ויש לי עוד מספיק. חשבתי על טיול במזרח, במקום הטיול-אחרי-צבא, אבל המלחמה חשבה אחרת. היו לי גם
היא מרפאה בעיסוק, אבל "בשנה האחרונה, מכירים אותי יותר כאחות של ירדן, גיסתה של שירי ודודה של אריאל וכפיר ביבס, שחטופים בעזה כבר מעל שנה,
הלכתי לטיפול אצל רפלקסולוגית, לשחרר קצת מקומות כואבים וחסומים. מתברר שהיא גם "קוראת" בכף הרגל ומספרת לך מהו הייעוד של חייך. אמרתי: "וואלה, למה לא?"
השבוע, הגעתי לגיל המכובד 50. בלועזי. יש עוד שבועיים עד העברי. חמישים, לא להאמין. מבול של ברכות ואיחולים קידם את פניי בבוקר. הודיתי לה' על
נולדה בשיקגו, עלתה ארצה ועברה בין בנימין, שומרון, ירושלים, קנדה, רמת בית שמש, הגליל והגולן. יחד עם בעלה, היא בעלים של בית הקפה "מקום יפה
לפני שנים, ניגשתי לאודישנים של תכנית הריאליטי "בייק אופ", עם עוגת קפה בחושה, מרימה אל על את דגל ה"פשוט-זה-הכי". תמימה שכמותי… השבוע, נזכרתי שלפני שנים
היא דולה, מטפלת בשיאצו וברפואה סינית ומתמחה בנשים. "חושבת שזו זכות ללוות אישה במסע הזה של לידה ויצירת חיים חדשים". עם בעלה, עשתה מסע מרשים
תמיד הכרזתי שאני טיפוס של קיץ. אני שונאת שקר לי. והסתיו כאילו אמור להיות התקופה הטובה, עם עלי השלכת היפים והחצבים, אבל זה לא זה.
