הוא דור שני לחקלאים "והדור השלישי כבר נראה באופק…". שותף בעסק המשפחתי "משק רם". היה שמח לשבת לפחות עוד פעם אחת לקפה עם סבא שלו יו'סלה טפל, ניצול שואה, ״שמעולם לא שמענו ממנו שקשה לו״
קצת על עצמך
"אור רם, בן 34, נשוי למירן ואבא לארבעה ילדים מקסימים – איתן, זיו ועלמא, שלומדים בבית הספר 'גולן' ורועי – בגן חובה".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי באבנ"י אית"ן".
מגורים
"אבנ"י אית"ן. אני זוכה לגדל את משפחתי במקום בו גדלתי, עם קהילה מגובשת והכי נפלאה שיש".
עיסוק
"שותף בעסק המשפחתי שלנו – 'משק רם', באבנ"י אית"ן.
"אני דור שני לחקלאים והדור השלישי כבר נראה באופק… אבא שלי, אודי, הקים את המשק לפי כ-40 שנה. כיום, יש לנו מטעים ופרחי אדמונית ושילבנו גם גידולי ירקות. בשנים האחרונות, ראינו שאנשים מחפשים פירות וירקות טריים מהחקלאי ופתחנו גם חנות בוטיק לפירות וירקות טריים.
איך נראה יום שישי שלך?
"ההכנות לשבת מתחילות אצלי כבר ביום חמישי בלילה. אני מבשל ואופה את המטעמים לשבת. בשישי, עוד לפני שהשמש זורחת, קופץ מהמיטה ומגיע לחנות המשק ומארגן אותה לקראת הלקוחות שלנו.
"במהלך כל היום, אני נמצא בחנות המשק, עוזר ללקוחות וחוגג עם הלקוחות באווירת יום שישי גולנית שמחה, שמכניסה אותי לשבת מרוממת ומלאת אנרגיה".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"בערב שבת, אוכלים דגים עם מבחר סלטים, שאנחנו מכינים לבד בבית. בשבת בבוקר, אחרי שחוזרים מהתפילה, עושים קידוש עם קפה ועוגה, לרוב עם חברים ובצהריים, סעודה מגוונת – חמין, שניצלים ומתכונים חדשים שעושים לי חשק".
זיכרון ילדות משבת
"בשבת בבוקר, אחרי הארוחה היינו הולכים כל ששת האחים לטייל באזור נחל אל על ובמעיינות, במרחק הליכה רגלית מהבית וחוזרים לקראת שקיעה, עייפים ומרוצים".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"השבת שלנו מוקדשת למשפחה ולחברים, אבל 'שישי בגולן' – חובה! אם יש זמן לספר, אז איזו אוטוביוגרפיה מעשירה, או ספר על התפתחות אישית".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"הנחת. והמון משפחה וחברים".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת, או לקפה?
"הייתי שמח לשבת לפחות עוד פעם אחת לקפה עם סבא שלי, יו'סלה טפל, ניצול שואה, שמעולם לא שמענו ממנו שקשה לו. תמיד היה עסוק בעבודה שלו בקיבוץ ובשעות הפנאי, היה דואג להביא כביסה לאישה מבוגרת, שלא הרגישה טוב. מביא אוכל מחדר האוכל למבוגר אחר שלא יכול לצאת מהבית, או שומר על הילדים של השכנים שאימא שלהם תוכל לנוח".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"בעיקר משחק עם הילדים. עושה אתם שעורי בית וחולם ללכת לאימון כושר".
איך משפיעה עליך המלחמה?
"בסדיר הייתי לוחם בחטיבת כפיר. כשהשתחררתי, פנו אליי להצטרף ליחידה חדשה שקמה ברמת הגולן בשם 'נפת גולן', שהיא חלק מפיקוד העורף. במלחמת 'חרבות ברזל', תפקידנו היה לנהל את שגרת החירום, ביחד עם המועצות גולן קצרין ועוד… איישנו חמ"ל חירום ייעודי, סביב השעון, משמרות (אני הייתי כמעט רק בלילות). זכות גדולה לדאוג לחברים שלך ולמשפחה שלך גם בחירום!".
מהו המוטו שלך בחיים?
"מה שלא פשוט, פשוט לא!".
מהו החלום שלך?
"לעשות טוב בכל הזדמנות".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"השקט, האנשים והמרחבים הפתוחים. וגם שאתה פותח את החלונות בבית – מצד אחד, זריחה, מצד שני – החרמון ומצד שלישי – הרי מירון וצפת ואין שום דבר שחוסם את הנוף".
מה אתה מאחל לעצמך?
"להמשיך להשפיע ולשמח אנשים, בכל הזדמנות".
