היא בובנאית, יוצרת ומורה לאמנות. בעלים של "בובענת", מעבירה סדנאות ומשימת חייה היא לגרום לאנשים להביע את הרגשות שלהם. האורחת שלנו לשבת היא ענת רוטברט, ממרום גולן
קצת על עצמך
"ענת רוטברט, נשואה לנתיב, חוקר ב'מכון שמיר למחקר' קרקע ומים. אם לשתי בנות מקסימות – תמר ונגה. בעלת תואר ראשון בהוראת אמנות ותאטרון, מסמינר הקיבוצים וכן לימודי עיצוב במה ותלבושות, הכנת בובות תאטרון, מבית ספר לתאטרון בובות של דבורה צפריר. כבר כילדה קטנה, רציתי לפייס בין כולם, לכבות שריפות ולגרום לשמחה. היום, זו משימת חיי, לאחר שנאלצנו, בעלי ואני, להילחם על חיי בתנו, שהתמודדה עם מחלת הסרטן".
עיסוק
"בובנאית, יוצרת, מנחת סדנאות ומורה לאמנות. בעלים של 'בובענת' – מרכז סדנאות ליצירת בובות חווייתית. מקום בו אנשים מגיעים לחגוג את המשפחתולוגיה שלהם, ימי הולדת מיוחדים לילדים, לנכדים. באים גם להשתתף בסדנאות חד–פעמיות, או בחוגים שונים ליצירת בובות. בימים אלו, הגשתי את תכנית תל"ן, לצורך הנגשת הידע דרך בתי הספר והמרכזים השונים.
"הרצון שלי הוא לגרום לאנשים להביע את הרגשות שלהם ולעודד אותם לייצר זיכרונות וחוויה משותפת, להם ולילדיהם. זה הפך למשימת חיי, מתוך המהות של חיי והרצון לממש את עצמי. אני עוזרת לאחרים למצוא את נקודות החוזק שלהם, מלמדת אותם את שפת האמנות ואמנויות הבמה ונותנת להם כלים להביע את עצמם ולהתבטא בעזרתם. לכאורה, הם יוצרים בובות, בפועל הם מתחברים לעצמם. אני מייצרת להם דרך להביע את הרגשות שלהם. הסטודיו שלי ממוקם בקיבוץ מרום גולן, אותו אני חולקת עם עם לוסי בשן, אמנית הקרמיקה".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בת"א , שם הכרתי את בעלי, שגם נולד שם. היה לנו רועש מדי בעיר וחיפשנו את הקרבה לאדמה ולטבע. נתיב הוא חוקר קרקע ומים, עבד ב'מכון וולקני' ולמד בפקולטה לחקלאות ברחובות ולפני שנתיים, הציעו לו תפקיד של חוקר ב'מכון שמיר' ואז הגענו לגולן".
מגורים
"קיבוץ מרום גולן, כבר שנתיים. כל חיינו, רצינו לגור במקום שקרוב לאדמה ולטבע. במרום גולן, הרגשתי שזהו מקום עם רוח של אומנות, יש כאן אומנים מכלל המקצועות, בית ספר, תחנת רדיו ובכלל, מקום יפה ונעים שיש בו, מבחינתי, הכול".
איך נראה יום שישי שלך?
"בימי שישי, זו חגיגה בשבילי, חגיגה של יצירה. אני משתדלת לעבוד בסטודיו. יוצרת בובות חדשות ומעבירה סדנאות למשפחות. יום שישי זה בדרך כלל יום שהורים לא עובדים בו וזו הזדמנות לזמן איכות וחוויה של יצירה משותפת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"כשאנחנו בקיבוץ, אנחנו אוהבים ללכת לחדר האוכל. מבחינתנו, זה מפגש חברתי שמח, עם אוכל משובח וכיף להגיע אחרי שנ"צ, בלי לטרוח ולהשאיר את הכיור ריק. לפעמים, אנחנו נוסעים להורים, פעם שלי, פעם של נתיב. בקיצור, ארוחת שישי אני מעדיפה להתארח, להביא פינוק של קינוח וכך להשתתף בארוחה".
המלצה על ספר:
"'הדבר היה ככה" ו'ויונה ונער', של מאיר שלו. אני נהנתי מהכתיבה שלו וכל ספר שלו, מבחינתי, זו חגיגה של רגשות המעלים נוסטלגיה ונותנים לי כוח".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"השבת מוקדשת למשפחה. לפעמים, אנחנו מטיילים בגולן ובארץ היפה שלנו, לפעמים פוגשים חברים, או נוסעים למשפחה במרכז, או בראש פנה".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם אמנים יוצרים – לדוגמה, ברי סחרוף. הכרתי אותו כשהגיע למחלקה האונקולוגית ב'שניידר', כשנגה הייתה מאושפזת והוא שימח אותנו מאוד – את כל המחלקה והוא עושה זאת כל שנה – מצוות קודש ממש. אני מאוד מעריכה אמנים כמוהו".
מה עושה בשעות הפנאי?
"אני אוהבת לעבוד, אבל אני משתדלת מארבע עד שמונה, אחר הצהריים–ערב, להקדיש את כל הזמן לבנות שלי ולהיות כל כולי רק אתן, אם מתאפשר".
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"הקורונה הגיעה לארץ במרץ 2020. הבת שלנו הקטנה, נגה, הייתה אז באמצע טיפולים למחלת הסרטן. גילו לה את מחלת הסרטן בגיל חודשיים. חצי שנה אחר כך, היא יצאה מהשתלת מח עצם עצמית (כחלק מפרוטוקול הטיפולים שהיא הייתה צריכה לעבור) והיינו צריכים לטפל בה עם מסכות כל הזמן ולשמור עליה מנגיפים ומחלות, כי היא הייתה אז ללא מערכת חיסונית.
"עברנו למרום גולן סביב הגל השני. היה קשה להסתגל חברתית, כי כל אחד היה עם עצמו ובבית שלו. לא היו אירועים חברתיים וגם אנחנו נזהרנו בגלל נגה. אני שמחה שהיום אנחנו אחרי זה וכבר יש לנו חברים פה. מקימי הקיבוץ ותושבי מרום גולן הם אנשים משכמם ומעלה ואני מרגישה שיש לי למי לפנות, אם אני צריכה".
מהו המוטו שלך בחיים?
"להתייחס לכל אדם כשווה בין שווים".
מהו החלום שלך?
"פעם, בלימודי עיצוב במה, הייתי צריכה לעצב שטר דמיוני ועצבתי שטר של 'תאטרון הילדים של ענת'. תמיד רציתי לעצב הצגות ילדים – תפאורה ותלבושות, אביזרים ובובות, כי בהצגות ילדים הדמיון עולה על המציאות והכול יכול לקרות שם. היום, אני מאחלת לעצמי קצת מהתהילה של אמנויות הבמה: ליצור בובות תאטרון ו/או אביזרים להצגות ולחשוף מורות וגננות לכלי מעולה של בובות ויצירה, שדרכו יאפשרו לילדים להביע את עצמם".
מסלול, מעין או פינת חמד שאת אוהבת בגולן?
"עין טינה, שמורת גמלא, הר בנטל ובשלג – אין כמו הגולן".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני מאחלת לי ולמשפחתי שכולם יהיו בריאים, קודם כול – כי זה הכי חשוב ובלי זה, אי אפשר ליהנות מכלום ולא לממש כלום ושנבנה כאן את ביתנו, בקיבוץ מרום גולן ונמשיך ליהנות וליצור בגולן".
