"המבט החוצה הוא עבורי גם סוג של חשבון נפש", אומר רון מור, ממרום גולן, שסרטו "חוקי הגולן", זכה במקום השני בתחרות לסרטי גמר של סטודנטים מצטיינים
נעמה שוחט
"שלושה סיפורי חיים, המובאים באמצעות התבוננות מרהיבה ופיוטית באדם, המהווה חלק מן הטבע באזור רמת הגולן. היוצר מפגין יכולת ויזואלית ושפה קולנועית ייחודית ומקורית, שמצאנו ראויה לטיפוח מיוחד".
במילים אלו, הסביר חבר השופטים את בחירתם בסרט "חוקי הגולן", של רון מור, ממרום גולן, לזכייה במקום השני בתחרות על שם אלכס ברנשטיין לסרטי גמר של סטודנטים מצטיינים. הפרס הוענק במסגרת תחרויות פסטיבל הקולנוע 2019 ירושלים וניתן מטעם קרן "גשר", הפועלת לקידום היצירה הקולנועית בנושאים חברתיים שאינם מקבלים ביטוי ראוי והולם על המסך.
רון: "בעזרת הסרט, אני מבקש להראות דבר לא בדיוק זר, אבל לא מוכר. המבט שלי הוא פנימי, של בן המקום, אבל באותה נשימה, גם חיצוני, כמו של זר המבקש לקלוט בעזרת המצלמה את המקום ואת ההוויה. הסרט הוא חוויה של מקום"
רון מור (30) נולד וגדל בקיבוץ מרום גולן. לאחר השירות הצבאי וסיום מסעותיו בעולם, התקבל לאקדמיה לאמנות "בצלאל", שבירושלים, במחלקה לאומנויות המסך, במגמת וידאו-ארט.
רון: "אזור צפון הגולן הוא הבית שלי. כל הסרטים והעבודות שעשיתי במהלך הלימודים נגעו ועסקו בצורה זו או אחרת בסביבה, באדמה ובמים שבגולן.
"כילד וכנער שגדל בקיבוץ, אני יכול להעיד, מגילי כיום, שלצד כל היתרונות הקהילתיים, החינוכיים והמשפחתיים, החברה הקיבוצית היא חברה מסוגרת ולעתים, אף מתנשאת. הסרט הזה, עבורי, הוא יציאה שלי החוצה אל הסביבה הקרובה אליי, שכילד לא הכרתי, למרות שהיא נמצאת פסע ממני. המבט החוצה הוא עבורי גם סוג של חשבון נפש".
לרון היה ברור שסרט הגמר שיחתום את לימודיו יהיה סרט דוקומנטרי שיתמקד באנשי הגולן ובחיבור שלהם לרוח, לאדמה ולמים, שכה מאפיינים את נופי ילדותו.
רון: "בשנות הלימודים שלי ב'בצלאל', נחשפתי לסוגים שונים של קולנוע שלא הכרתי עד כה, קולנוע שמאתגר את הצופים שלו להתאזר בסבלנות ואורך רוח. קולנוע שמזמן לצופיו סוג שונה של התבוננות. באופן אינטואיטיבי, התחלתי לעשות קולנוע כזה. הגעתי לאנשים שמעניינים אותי ממקום של סקרנות שמאפיינת את הקולנוע הדוקומנטרי האנתרופולוגי, המתבונן באנשים במקומות שונים בעולם, מתוך רצון לנתח, או להבין אותם ואת פעולותיהם".
בחיפושיו אחר האנשים והדמויות, שיהיו גיבורי סרטו, הגיע רון לרינה נגילה, מקיבוץ אורטל. רינה היא חקלאית וצלמת מקומית, נושמת ואוהבת גולן. החיבור בין רון ורינה על רקע אהבתם המשותפת לגולן היה קליק מידי ורינה לקחה על עצמה את הפקת הסרט וחיפוש אחר הדמויות המתאימות.
גיבורים מקומיים
אז מי הם גיבורי הסרט "חוקי הגולן"? אישה עדינה שמפצחת סלעים קשים, צילי טל, מראשוני מושב נוב, מורה לאומנות, מפסלת וחוצבת בבזלת כ-35 שנים.
פארס עוואד, מהכפר השכן בוקעתא, רועה עזים וכבשים, בין האחרונים בגולן. מאז שהיה ילד בן שבע ועד היום, הוא יוצא לרעות את עדרו יום יום, למעט ימי גשם ושלג. פארס מוביל ורועה את העדר בשטחים החקלאיים של היישובים הסמוכים שמשתפים פעולה עמו.
מעיין פרידמן (13) ואלון שניידר (12) הם ילדים/נערים אמנם, אבל הם נושאים באחריות רבה. שני הנערים הללו הנם בנים למשפחות בוקרים שחלק משגרת יומם הנו טיפול מקצועי ומיומן בעדרי הבקר של משפחותיהם.
הצילומים התנהלו בעיקר בעונת החורף, לאורך מספר חודשים.
רון:" שיתוף הפעולה של המשתתפים ריגש אותי מאוד, אין ספק שתרומתם עצומה להצלחת הסרט, לאורך כל הדרך הערכתי זאת מאוד.
רון: "בעזרת הסרט, אני מבקש להראות דבר לא בדיוק זר, אבל לא מוכר. המבט שלי הוא פנימי, של בן המקום, אבל באותה נשימה, גם חיצוני, כמו של זר המבקש לקלוט בעזרת המצלמה את המקום ואת ההוויה. הסרט הוא חוויה של מקום. האדמה והמים הם מרכיבים בלתי נפרדים מהגולן ומהעיסוק של הדמויות. הם משמשים כמוטיבים המלווים את הסרט ומחברים בין הסצנות. מטרת הסרט היא לשתף את הצופה בחוויה שאני עובר בעת העשייה שלו, חוויה של שיטוט במרחב המקומי.
"הסרט מתמקד בעבודת האדמה, שמסמלת את החיבור בין האדם לטבע, בין האנשים והגולן, המקום שבו הם ואני חיים".
