שיתוף פעולה בין המכון לאומנויות תל–חי ובין "תנועת תרבות" מכשיר את הסטודנטים במכון לבצע פרויקטים בקהילה. המטרה: לקדם שוויון, לקרב קהילות ולהטמיע ערכים בחברה, כשהאמנות היא הכלי
בימים אלה, לובש צורה שיתוף פעולה בין המכון לאומנויות תל–חי ובין "תארבות", הזרוע הלימודית של "תנועת תרבות" בפריפריה. "תנועת תרבות" פועלת בשדה התרבות, האמנות והתעסוקה, מאז 2006. "תארבות" נחשבת לאחות הקטנה והמוצלחת, שמכשירה אמנים ואנשי תרבות, ממגוון תחומים, לפעולה אמנותית קהילתית בפריפריה הגאו–חברתית בישראל.
במסגרת שיתוף הפעולה, הסטודנטים לוקחים חלק בקורס ייחודי שעיקרו הדרכת אמנות בקהילה ומטרתו לעודד ביטוי עצמי ושייכות, תוך בניית קשר משמעותי – יצירתי ואקטיבי – בין הסטודנט–האמן לבין הקהילה שבה הוא חי.
עוד במאה ה-19, התבססה סטיגמה לפיה האמן חי, יוצר ומהרהר בגבולות עולמו הפרטי. המכון לאמנויות תל–חי, שסלע קיומו הוא הצורך הקהילתי של תושבי האזור ביצירה, מבקש לחדד את ההבנה שיצירה אמנותית אינה מבוססת בהכרח על התחבטות פנימית–אישית, אלא שואבת את כוחה משיתופי פעולה, שמגלמים בתוכם את הפוטנציאל להניע מהלכים תרבותיים, שהם מעבר לאותה סטיגמה צרה.
במהלך הקורס, מקבלים הסטודנטים כלים לבניית קשר עם הקהילה, תוך הנחייה בתכנון וביצוע של פרויקטים יצירתיים בקרבה. כל אלו, תוך הצגת מקרי מבחן של אמנות קהילתית, שיתופית ואקטיביסטית והבנת ההשפעות שלה על הקהילות בהן היא מתקיימת
במהלך הקורס, מקבלים הסטודנטים כלים לבניית קשר עם הקהילה, תוך הנחייה בתכנון וביצוע של פרויקטים יצירתיים בקרבה. כל אלו, תוך הצגת מקרי מבחן של אמנות קהילתית, שיתופית ואקטיביסטית והבנת ההשפעות שלה על הקהילות בהן היא מתקיימת. במהלך הקורס, נוצר קשר בין הסטודנטים ובין גופים שונים בתחום החינוך המיוחד, החינוך החברתי, החינוך הרב–תרבותי והחינוך הביקורתי. במסגרת הקורס, עוסקים הסטודנטים של המכון לאמנויות בשאלות הנוגעות ליחסי מרכז/פריפריה באמנות, לדרכי צפייה באמנות, למרחבים אלטרנטיביים לתצוגה ולמחקר והשוואה בין סוגים ופירושים שונים ליצירה קהילתית; נחקרות פריזמות נוספות כמו זו של אוצרוּת חברתית, אמנות מחאה קהילתית ותפקידן של הרשתות החברתיות כמצע לאמנות קהילתית.
לצד העיסוק הפרקטי, עוסקים הסטודנטים בשאלות פילוסופיות במהותן, כמו זו של האמנות כעשייה אגוצנטרית אל מול יצירה קהילתית–שיתופית, עצם היותה של האמנות מנוע חברתי ושאלות כמו "למי שייכת האמנות?". בהמשך להכשרה התיאורטית, לומדים הסטודנטים כיצד לבנות תכניות לעבודה בקהילה, מול גופים שונים ואם יתאפשר, בהתאם למתווה הקורונה, יפגשו הסטודנטים נציגים של עמותות ויכירו את הגופים הרלוונטיים במכללה האקדמית תל–חי, שבאפשרותם לקדם פעילות חברתית. כל זה, במטרה לקדם שוויון, לקרב קהילות ולהטמיע ערכים בחברה, כשהאמנות היא הכלי.
"הדרכת אמנות בקהילה" הנו קורס חובה לסטודנטים משלוש המחלקות (אמנות פלסטית, צורפות וקרמיקה) ומלוות אותו מאיה גצוב–פק, מרצה מהמחלקה לאמנות פלסטית וד"ר גל שחר, מנהלת המכון לאמנויות תל–חי. בסופה של ההכשרה, מתחלקים הסטודנטים לפרויקטים שהם–עצמם מציעים ומוציאים את הידע החדש שרכשו לפועל.
שיתוף הפעולה בין "תארבות" לבין המכון לאמנויות תל–חי מבטיח תוצאה מעניינת. המכון לאמנויות תל–חי ישתף בהמשך בהתפתחויות ובתוצרים.
