אחת התופעות החברתיות הכואבות אך "השקופות" לרובנו היא מופנמות, אשר עלולה להוביל להימנעות וחרדה חברתית. בחג הזה – כולנו משפחה. יושבים ומדברים. מקשיבים ומעצימים, ללא ביקורת וללא שיפוטיות
תכנית הלימודים "שיר עברי" שהייתה פרויקט יזמות חינוכית בתואר ראשון, מתקיימת בבית הספר בו אני מלמדת מזה שנים. באמצעות השיר העברי, אנחנו חיים את התקופה בה החלוצים עבדו את האדמה הזו, שאנו יושבים עליה היום בביטחון. הם עבדו בחמסין ובכפור, ידעו מחסור ומחלות ולא ויתרו על הארץ הזו. לא נהגו בתוקפנות. לא סמויה ולא עקיפה. הכול, במטרה להשיג תחושת שייכות, קרבה ואינטימיות ולהגיע למעמד חברתי גבוה ככל האפשר. החברה הייתה מושתת על נתינה הדדית. לא תואר אקדמי זה או אחר הביא אותך למעמד חברתי וגם לא מצב כלכלי. את המעמד החברתי השיגו ביושרה וכבוד טהור לזולת.
אמי הגיעה לישראל כשהיא בת 13 בלבד. ההורים נשארו ברומניה. עלייה במסגרת תנועת "גורדוניה", שהעלתה נוער ציוני לישראל. ילדה בת 13, תיק על הגב והרבה אמונה שהיא מגשימה חלום. ההורים האמינו בה שהיא מסוגלת לעשות זאת, "ניפגש בארץ ישראל", אמרו לה.
אנו עומדים לפני שנה חדשה, שנה עם קונפליקטים לא קלים. עם זאת, אני מאמינה בעם שלנו. הראשונים שהקימו את המדינה, האמינו בנו שאנחנו נמשיך את העשייה שלהם. "כאן תקום מדינה שתהא אור לגויים", אמרו. בעולם ההישגי שבו אנו חיים, מאמינים שפעולה עדיפה על מחשבה, או הקשבה והתלבטות עדיפה על התבוננות. חשוב להבין שיכולת ההקשבה הגבוהה של המופנמים, מאפשרת להם להיות חברים טובים ובעלי יכולת גבוהה לקשר אינטימי יותר מהמוחצנים (cain,2012). חשוב שנדע לעשות למען אחדות העם ולהוביל לעשייה חיובית להבניית העם שלנו בדרך מכבדת ותקשורתית.
במקרו ובמיקרו. לא לוותר על העם שלנו. ילדים שנכנסו לעולם חדש: מהגן לבית הספר, עוברים דירה, שינויים, תהפוכות – לנשום עמוק ולשדר עוצמה. ביחד נקבל ארגז כלים להתמודדות מול כל קושי. הורים הנוטים לתגובה חרדתית, המאופיינים בהגנת-יתר כלפי ילדיהם, עלולים להעביר מסר מילולי ובלתי מילולי של קטסטרופה, שמעצים את המצוקה הרגשית של הילד.
אחיזת ידיים, נשימות עמוקות, חיבוק ואולי גם נשיקה על המצח, ישדרו שכולנו ביחד. נמצא את הדרך המשותפת להצלחה, עם תיק קטן על הגב מלא בכלים לאחדות, אחווה, ערבות הדדית ואהבה אין-סופית.
אחת התופעות החברתיות הכואבות אך "השקופות" לרובנו היא מופנמות, אשר עלולה להוביל להימנעות וחרדה חברתית. היא באה לידי ביטוי בקושי וריחוק מסיטואציות חברתיות ומפעולות יום-יומיות, כמו שיחה, שיתוף, התיידדות ויצירת קשר עין. אם לא נפעל כדי להתגבר עליה, היא עלולה להעמיק ולגרום לחרדה חברתית, להימנעות ממצבים חברתיים, לניתוק ובדידות. בחג הזה – כולנו משפחה. יושבים ומדברים. מקשיבים ומעצימים, ללא ביקורת וללא שיפוטיות.
* למען הסר ספק, ד"ר מרום אינה עוסקת ברפואה.
