הבית של שושי סגל, באפיק, הוא בית עם צבעים שמחים, בית מיוחד, בדיוק כמו שושי. הרבה פריטי וינטג', לצד יצירותיה מפסיפס
הבית של שושי סגל, באפיק, היה בית בהפתעה. צביקה בעלה רצה להפתיע אותה וכך הגעתי לביתם, ללא ידיעתה. מחווה רומנטית ומקסימה לבית קסום ואישה, אפילו יותר. שושי אכן הופתעה וכך גם אני, כשנכנסתי לשטח ביתם. בית שכולו צבע, שמחה וייחודיות בלי סוף, בדיוק כמו שושי.
ספרי קצת על עצמך:
"קוראים לי שושי סגל. אני נשואה לצביקה, מזה 40 שנה, אימא לאלון בן 39 נשוי + 4 ילדים מתוקים ואהובים ובתאל, בת 29.
"צביקה ואני הגענו לגולן לפני 30 שנה, מקרית אונו. תמיד רציתי לגור בקיבוץ ולשמחתי, הצלחתי לשכנע את צביקה ועברנו לגור בקיבוץ אפיק.
"לפני המעבר לגולן, עבדתי כאחראית אדמיניסטרטיבית בבית חולים תל השומר, במכון להתפתחות הילד וזמן לא ארוך לאחר הגעתנו לאפיק, מוניתי לתפקיד מזכירה טכנית של הקיבוץ וכך עד היום, כשלושים שנה. בקרוב, אני פורשת לגמלאות.
"יש לי בבית מספר פריטים שהם פריטי וינטג' ועתיקות שאני מאוד אוהבת. בסלון, יש נברשות עתיקות שגילן מעל 150 שנה, שקיבלנו מקרוב משפחה, לפני כעשרים שנה. בנוסף, בכניסה לבית, יש לנו שידה עם מגוון פרטים, כמו רדיו עתיק ורמיקוב
"כל חיי אני יוצרת. לפני כחמש עשרה שנים, נתקלתי בכתבה על אריאל הירשפלד מחיספין, כולל צילומים של עבודות הפסיפס המיוחדות שלו והתאהבתי מיד. כך התחיל 'מפעל הפסיפס' שלי, בו קישטתי בפסיפס צבעוני פסלים, כדים, ואפילו 'צמח קקטוס' המקשטים את הבית ואת הגינה בכלל. חשוב להדגיש כי יש לי שותף נהדר לכל היצירות. יד ימיני בכל דבר וצורך. צביקה מסייע לחזק פסלים לא יציבים בכיסוי בבטון, לנקות אתי את הרובָּה ושותף בכול. צביקה הוא נשמה טובה עם לב רחב ובהחלט בורכתי באיש מיוחד לחלוק עמו את חיי".
מהו החלק האהוב עלייך בבית?
"החלק האהוב עליי בבית הוא הסלון. זו הפינה שאני אוהבת לנוח ולהירגע בה, לאחר יום עבודה, פינה שעושה לי טוב. אחד מהקירות צבוע בצבע כתום, זה צבע שעושה לי כיף בעיניים. אני אוהבת צבעים ובעיקר את הצבע הכתום, שחוזר בעוד אלמנטים עיצוביים בבית, כמו בכיסוי הספה, כריות ועוד".
האם יש לך פריט בבית אהוב במיוחד?
"יש לי בבית מספר פריטים שהם פריטי וינטג' ועתיקות שאני מאוד אוהבת. בסלון, יש נברשות עתיקות שגילן מעל 150 שנה, שקיבלנו מקרוב משפחה, לפני כעשרים שנה.
בנוסף, בכניסה לבית, יש לנו שידה עם מגוון פרטים, כמו רדיו עתיק ורמיקוב, שקיבלתי מאמו ז"ל של צביקה. הרדיו שימש את צביקה בבית ילדותו ואנחנו חושבים שאם נחבר את הרדיו לחשמל הוא יעבוד, אך לא ניסינו. במשחק הרמיקוב, נהגנו לשחק גם עם ההורים שלנו וגם עם הילדים. במקלחת, יש לנו ארונית ישנה, המשמשת לאחסון מגבות רחצה".
אמנות – עולם ומלואו
מהי הקנייה האחרונה שלך לבית?
"הקנייה האחרונה שלי לבית היא פסל 'הגברת עם הסלים'. פסלון צבעוני ויפה שקנינו בטיול האחרון שלנו, באתונה. כפי שניתן לראות, אני אוהבת פריטים צבעוניים ושמחים".
מהו החלק בבית שמייצג אותך?
"מה שמייצג אותי בבית אלו עבודות הפסיפס שאני יוצרת. העבודות הראשונות שלי היו דלתות המטבח, שהפכו לקישוט, שהמוטיב בו הוא מתחום המוזיקה כגון מפתח סול, נגנים ורקדנים.
"שולחן המטבח צופה ב'מפה' בצורת ראנר לאורכו עם רקע צבעוני תחתיו. אפשר לומר שזה היה לוח הקנבס שלי ללמידה ולקח לי חודשים לסיים.
"מאז, הוספתי עוד פריטים רבים בבית. הארונית במקלחת, פסלים בבית ומחוץ לבית ולאחרונה, הוספתי תמונות – כולן מפסיפס. כל היצירות ניידות, למקרה שיהיה צורך לנייד אותן מתישהו. בכלל, כל הרהיטים שלי עם גלגלים בלתי נראים, פטנט נהדר המקל על הזזתם מצד לצד, בעת ניקיון הבית".
האם היית משנה משהו בבית?
"הייתי רוצה אולי לפתוח חלון גדול בסלון, על מנת להכניס עוד אור, אך זה לא מעשי במיקום הנוכחי של הבית. חוץ מזה, לא הייתי משנה כלום".
האם יש משהו שחשוב לך להביע?
"אני חושבת שאמנות זו התרפיה הכי טובה. אני ממליצה לכל אחד ואחת, ובכל גיל, ליצור משהו, גם אם הוא חושב שהוא לא מסוגל, או לא כשרוני. אמנות זה עולם ומלואו. כל אחד יכול ליצור יש מאין.
"יצא לי לדבר עם נשים שיוצאות לפנסיה ומתחילות ללמוד יצירה והן כל כך נהנות. צריך לתת ליצירה הזדמנות. היא מביאה אושר מאוד גדול בחיים".
