היה לי פאנצ'ר בגלגל. היה תור גדול. כשחזרתי, לא היה תור, אבל הצמיגאי אמר שהוא לא יכול לתקן לי. התעצבנתי. בסוף, התברר לי (שוב): אנחנו אף פעם לא רואים את התמונה הגדולה. אין לנו מושג מה עובר על הבן אדם שמולנו
פעם, חשבתי שאין דבר יותר מעצבן מלצאת בבוקר לעבודה ולגלות שיש לי פאנצ'ר בגלגל. היום, אני יודעת שזה מעצבן, אבל יש הרבה דברים יותר מעצבנים ופרופורציות בחיים זה דבר חשוב.
אז השבוע, כשבוקר אחד גיליתי שחסר לי הרבה אוויר בגלגל, ולא רציתי להטריח מישהו מהשכנים לעזור לי להחליף, החלטתי לנסוע לאט לתחנת הדלק ביישוב ולמלא אוויר והתפללתי שיהיה בסדר ואגיע בשלום לפנצ'רייה. מילאתי אוויר, הגעתי לפנצ'רייה בשלום, אבל היו שם הרבה מכוניות בתור לפניי והבעלים אמר שייקח הרבה זמן, לפחות שעה, עד שיגיע תורי.
במקום לחפש מקום אחר לתקן את הצמיג, החלטתי למלא שוב אוויר ולחזור בהמשך היום. כשחזרתי, היה כבר ריק, אבל אז הוא הודיע לי שהוא לא יכול לתקן לי כי יש לו איזו בעיה טכנית. קצת כעסתי. איזו בעיה טכנית כבר יכולה להיות לו? סתם לא מתחשק לו לתקן לי, חשבתי לעצמי וכמעט יצאה לי איזו מילה לא יפה מהפה. אבל אני אימא לילדים ואישה רצינית – מיד חסמתי את לשוני והלכתי בפרצוף כועס לחפש מקום אחר.
אמבטיה?!
איש אחד נחמד הפנה אותי לפנצ'רייה קרובה. הגעתי, עצרתי בכניסה, אמרתי שלום בנחמדות וביקשתי לתקן את הגלגל. הבחור שקיבל את פניי הסתכל על הגלגל, לא ראה מסמר, או משהו ואמר לי שאין לו אמבטיה והוא לא יכול לתקן לי את הגלגל…
"בשביל מה אתה צריך אמבטיה?", שאלתי מיד כמו מבינה גדולה ואז הוספתי "למה אף אחד לא רוצה לטפל בי היום?" וכמעט זלגה לי דמעה של תסכול… סיפרתי לו על הפנצ'רייה הקודמת.
"אני מצטער", הוא אמר לי, "אני לא יכול לעזור לך".
"טוב, אז תגיד לי מי כן יכול לתקן לי", התחננתי… ואז הוא כנראה קצת ריחם עליי והחליט לעזור ולתקן לי את הפנצ'ר, בלי אמבטיה, התברר שבכלל לא היה צריך אותה…
על הדרך, סיפר לי שהקודם שהייתי אצלו עבר משבר גדול בחייו לאחרונה וקצת קשה לו לעבוד והוא עצמו לא מתעסק בתיקונים של 50 ש"ח ושאני לא אחשוב שמשהו אצלי לא בסדר. הוא אפילו הוסיף שאני די נחמדה ורק שלא אשפוט לרעה את הקולגה שלו, כמה מטרים ליד.
תוך כמה דקות, כשהגלגל שלי מתוקן, שתיתי לגימה אחרונה מהקפה השחור שהוא התעקש שאשתה אתו, למרות שאמרתי שאני לא ממש אוהבת. התנצלתי על המילים הלא-נחמדות שאמרתי על השכן והודיתי לו על התיקון ועל שנתן לי עוד שיעור קטן לחיים.
אני חייבת להפסיק לשפוט אנשים. הרבה פעמים, אין לנו מושג מה עובר על הבן אדם שמולנו ואני יודעת את זה, אבל אני לא תמיד זוכרת ומתעצבנת על שטויות.
