מעצבת ומתכננת פנים, בעלת הסטודיו "מורינגה" לעיצוב פנים ותכנון אדריכלי. עמוק בענייני המיינדפולנס והבודהיזם. "אם אתה ב'דהרמה' שלך (הייעוד), אתה פשוט מאושר. אם לא, תשנה כיוון ומהר". האורחת שלי לשבת היא מורן פטרסון, בני יהודה
קצת על עצמך
"מורן פטרסון, בת 39, נשואה לנתנאל ואימא של עיטם ועינב. בעלת תואר שני במדעי ההתנהגות ולימודי עיצוב פנים".
עיסוק
"מעצבת ומתכננת פנים, בעלת הסטודיו 'מורינגה' לעיצוב פנים ותכנון אדריכלי. בשנת 2016, פניתי לעצמאות והקמתי את העסק שלי כאן בגולן. הסטודיו נותן שירותי ייעוץ, ליווי ותכנון בעיצוב פנים והום–סטיילינג לבנייה פרטית ולשיפוצים וגם לעסקים".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי ברמת הגולן. ההורים שלי הם ממקימי מושב אליעד וכשהייתי בת ארבע, עברנו לבני יהודה".
מגורים
"בני יהודה. חזרתי הביתה לגולן, אחרי עשר שנים במרכז. בימים אלו, אני גרה בבית ילדותי, בבני יהודה. בקומה העליונה בביתי, החלונות משקיפים לכנרת, מצד אחד ולחרמון, מהצד השני וכך, בכל בוקר, אני פותחת את היום מול נופים קסומים ומתכננת את ביתנו שייבנה בהמשך".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי הוא זמן יקר לסגירת פינות ובדרך כלל, הוא מתחלק לשניים. לעתים, אני מתחילה עם ניקיון וסדר ולעיתים, מקיימת בבקרים פגישות עם לקוחות, שאינם פנויים בזמן אחר.
"ממש לפני כניסת השבת, כולם מתנתקים מהמסכים ומהסחות הדעת והולכים לארוחת ערב אצל המשפחה, או שנשארים בבית, רק אנחנו, באינטימיות שלנו".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"על השולחן שלנו, אפשר למצוא הכול. לכל אחד – המאכל האהוב עליו. בשנים האחרונות, אני נצמדת לצמחונות ואוהבת ירקות. בעלי וילדיי אוהבים בשר, אז בדרך כלל יש אופציה מכל סגנון וחלת כוסמין".
זיכרון ילדות משבת
"כילדים, בשנות השמונים ותחילת התשעים, בשבתות בקיץ, היינו מבלים בכנרת, או בלונה–גל, באופן קבוע. הייתה לנו ילדות מאושרת".
ספרים/ עיתונים בשבת?
"אני קוראת המון, גם בשבת. בעיקר ספרות העוסקת במיינדפולנס ובודהיזם. האהבה הגדולה שלי היא ספרי עיצוב וארכיטקטורה להשראה. ספר מומלץ – 'ערות בחיי היום–יום', של אושו".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"הכי כיפי זה שלא מתחייבים לעשות כלום ומה שיוצא, זה טוב ונכון. טיול רגלי, או מנוחה ועונג שבת, או משחקים עם הילדים".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"נשמע יומרני, אבל עם סבא שלי זכרו לברכה. הייתי מראה לו לאן צמחתי והתפתחתי, מראה לו את ילדיי היפים שלא זכה לראות ואת העסק שבניתי במו ידיי. הוא כל כך חסר לי, התמיכה שלו חסרה לי. סבא היה אדם מאוד משמעותי בחיי, עד שנת 2011 , השנה בה נפטר. זו הייתה השנה בה החלטתי להגשים את החלום וללכת ללמוד אדריכלות והוא לא זכה לראות אותי קוטפת את הפירות. אז לחייך, סבא".
מה עושה בשעות הפנאי?
"בשעות הפנאי, אני ישנה, או עושה ספורט. כל שאר הזמן מוקדש לעסק, או למשפחה".
הקורונה עשתה לי באופן אישי ומקצועי רק טוב. אנשים הבינו את המשמעות של 'בית' וכמה זה חשוב להשקיע בו מחשבה, תכנון עיצוב וביצוע. פתאום, סדר העדיפויות אצל האנשים השתנה והם מוצאים תקציבים
איך השפיעה עלייך הקורונה?
"זה יישמע אולי קצת רע, אבל הקורונה עשתה לי באופן אישי ומקצועי רק טוב. אנשים הבינו את המשמעות של 'בית' וכמה זה חשוב להשקיע בו מחשבה, תכנון עיצוב וביצוע. פתאום, סדר העדיפויות אצל האנשים השתנה והם מוצאים תקציבים, אז הם פונים אליי שאבוא ללוות אותם בפרויקט הגדול של החיים שלהם.
"כך, בעצם, נוצר מצב בו יש יותר זמן לבלות בבית ועם המשפחה ומצד שני, העסק המשיך לגדול. זה מצב אופטימלי עבורי".
מהו המוטו שלך בחיים?
"המוטו שלי מאוד פשוט: אם אתה חי ב'דהרמה' שלך (הייעוד, הדרך הנכונה), אתה פשוט מאושר. אם לא, תשנה כיוון ומהר".
מהו החלום שלך?
"לעצב בית מלון יוקרתי, כאן, ברמת הגולן. זה יתגשם כנראה מתישהו, אני מקווה".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"כמו כולם, את השקט, את המרחבים ואת זה שבתחושה הכללית, יש חופש פנימי וחיצוני".
מה את מאחלת לעצמך?
"להמשיך לעשות כל יום את מה שאני אוהבת, שזה המקצוע שלי ושאמשיך להיות מחוברת לעצמי ולמהות שלי".
