מחקרים של מדעניות פורצות דרך בחזית המדע, במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל. לרגל יום האישה הבין–לאומי במדע, 11.2.21

במו"פ (מחקר ופיתוח) צפון ובמכון המחקר מיגל פועלות 16 חוקרות. לקראת יום האישה הבינלאומי במדע, הנה סיפורן של ארבע חוקרות, תושבות הגליל, חדשניות ונהדרות, העוסקות במחקרים בין–לאומיים פורצי דרך.

פרופ' סגולה מוצפי, תושבת מרגליות, היא חוקרת בכירה במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, עוסקת במיקולוגיה יישומית של פטריות, תפקודן ושימושיהן ובערכים התזונתיים והרפואיים שלהן, לפיתוח מוצרים בתעשייה הפארמה.

פרופ' מוצפי: "השתתפות הנשים במדע חשובה משתי בחינות. א. בתרומתן של הנשים למחקר המדע, מכיוון שלנשים יש הסתכלות אחרת על המציאות, הן יכולות לנתח מצבים באופן הוליסטי יותר ולהגיע לתובנות כוללניות לגבי תהליכים בטבע, המאפשרות קידום מחקר ברמות גבוהות מאוד. ב. בתרומתן ליחס כלפי נשים מתוקף היותן חוקרות–מדעניות, שהרי זה מעלה את הרף ביחס אליהן והכרה בכושר האינטלקטואלי והביצועי שלהן".

אצות בשירות הרפואה

ד"ר דורית אבני, תושבת מטולה, חוקרת בכירה במכון המחקר מיגל, של החברה לפיתוח הגליל, זכתה במענק יוקרתי בסך 7.5 מיליון יורו, לקידום פריצת דרך בפיתוח החומרים הטבעיים מאצות, לפתרונות פרמצבטיים מבוססי אצות ומזונות פונקציונליים, לטיפולים חדשניים במחלות דלקתיות כרוניות שאין להן כיום תרופה, כגון מחלת מעי דלקתית ;(IBD) מחלת קוליטיס ומחלת קרוהן. מאז פרוץ מגפת הקורונה, מתקיים מחקר אינטנסיבי במעבדתה, לגילוי המנגנון הגורם לסערת הציטוקינים בחולי קורונה והשפעת אצת הספירולינה למיגור מנגנון זה.

ד"ר דורית אבני: נשים הן בעלות תפיסת עולם שונה וייחודית, שבאה לידי ביטוי בראייה רחבה, שאותה הן מביאות גם למדע. גישה זו באה לידי ביטוי גם בשאלות המחקר שהן שואלות ובגישות לפתור אותן

ד"ר דורית אבני: "נשים הן בעלות תפיסת עולם שונה וייחודית, שבאה לידי ביטוי בראייה רחבה, שאותה הן מביאות גם למדע. גישה זו באה לידי ביטוי גם בשאלות המחקר שהן שואלות ובגישות לפתור אותן. צמצום הפער הקיים כיום ומעורבות נשים במדע, תוך קידומן לעמדות בכירות, לא רק יקדם את המדע, אלא גם את הדור הצעיר של מדעניות בתחילת דרכן, שנושא עיניו ויראה שיש לאן לשאוף".

המלחמה בעש

ד"ר ליאורה שאלתיאל–הרפז, תושבת ראש פנה, חוקרת בכירה בתחום אגרואקולוגיה בדגש על מזיקים וחרקים, בונה מערכות אקולוגיות בנות קיימא ומקדמת ממשקים של הדברה משולבת (ניהול אינטגרטיבי של יבול וגידולים ICM), שמשמעותה התייחסות לכל המכלול של התמודדות הצמח עם מזיקים.

לד"ר שאלתיאל–הרפז הוענק מענק מחקר משותף, חצי מיליון שקלים, לצורך פיתוח המחקר, שיתרום לענף החקלאות, בארץ ובעולם, להתמודדות עם הדברה ידידותית ובריאה לאדם ולצמח. כמו כן יתרום המחקר וייצור המוצרים לתוספת מקומות תעסוקה בתעשייה זו באיטליה ובישראל. תכשיר ההדברה החדש מיועד להדביר שני מזיקי מפתח: עש נובר העגבנייה ועש הפרודניה.

ד"ר שאלתיאל–הרפז: "חשיבותן הרבה של נשים בתחום המדע נובעת מביטוי תכונות המאפיינות נשים, הכוללות, בין השאר, דייקנות, סבלנות, פחות תחרותיות ורצון גדול יותר לשתף פעולה, יכולת יצירה של אווירה נעימה יותר בצוות המחקר. ביטחונן העצמי פחוּת משל גברים ולכן נטייתן להיות יותר זהירות בהסקת מסקנות. תכונות אלו מבטיחות שבמסע לגילוי האמת, שזו המשמעות האמתית של המדע, הדרך תהיה נעימה יותר והסיכוי להגיע לחשיפת האמת גבוה".

תאי T רגולטוריים

ד"ר הדס ויינשטיין–מרום, תושבת קיבוץ דפנה, חוקרת בכירה במעבדה לאימונולוגיה, במכון המחקר מיגל, עוסקת בפיתוח טכנולוגיות חדשניות להנדסה גנטית של תאי T רגולטוריים, לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות דלקתיות.

מערכת חיסון מאוזנת מגנה על גופנו מפני מחוללי מחלות תוך הבחנה בין "עצמי – ותקין" לבין "זר – ומסוכן" והנה בעלת חשיבות עליונה לבריאותנו. קורה שהבחנה זו משתבשת ואז עלולה מערכת החיסון לגרום למחלות דלקתיות הפוגעות ברקמות חיוניות.

במעבדה לאימונולוגיה, במיגל, פותחה שיטה גנטית חדשה שבאמצעותה ניתן להפיק תאי T מדם שנאסף מן המטופל, או מתורם ולהפוך אותם לתאי T רגולטוריים. באמצעות גנים נוספים, שגם הם פותחו במעבדה, ניתן יהיה לכוון תאים אלה כך, שעם החדרתם לגוף המטופל הם יפעלו לריסון המצב הדלקתי ולכיבויו המלא, בלא לפגוע בכושרה של מערכת החיסון לפעול כנדרש בכל החזיתות האחרות.

ד"ר ויינשטיין–מרום: במהלך ההיסטוריה, נשים נאבקו על זכותן להשכלה מדעית ועל הזכות לעסוק במדע. ככל שיותר נשים מצטרפות לעולם המדע, התרומה היא כמובן כמותית ויותר מכך, איכותית

ד"ר ויינשטיין–מרום: "במהלך ההיסטוריה, נשים נאבקו על זכותן להשכלה מדעית ועל הזכות לעסוק במדע, ואין ספק שמארי קירי, מדענית שזכתה בשני פרסי נובל, פרצה דרך וסללה את דרכן של נשים בתחום המדע. מאז ועד היום, חלו שינויים ומקומן של נשים במדע הנו משמעותי וחשוב, אך גם כיום לא הונף דגל השוויון של השתתפות נשים במדע. פעילות של נשים בתחום המדע מביאה ערך מוסף, כישורים ודפוסי חשיבה מגוונים. ככל שיותר נשים מצטרפות לעולם המדע, התרומה היא כמובן כמותית ויותר מכך, איכותית".