ילדים רבים שחווים הסתייגות מכניסה לכיתה, בה החברים לא מתנהגים לפי הבנתם, או שהמורה לא עונה על דרישה זו או אחרת שלהם, נמנעים מכניסה לכיתה
בפסיכולוגיה, התמודדות ממוקדת הימנעות (באנגלית: Avoidance coping) היא דרך התמודדות המתמקדת בהימנעות מגורם הלחץ, או מהתגובה לגורם הלחץ, כגון התרחקות מאחרים, הכחשת קיומו של גורם הלחץ והתנתקות ממחשבות, או רגשות, הקשורות לגורם הלחץ. למרות שהתמודדות ממוקדת הימנעות יכולה להפחית את הלחץ לטווח הקצר, היא תיחשב כלא מסתגלת לחיים נורמטיביים, אם האדם ימשיך להישען עליה לטווח הארוך, (ויקיפדיה).
הורים רבים משתפים פעולה עם דפוס התנהגות זה של ילדיהם, בהיותם חווים לחץ מהתמודדות מול ביטויי ההימנעות של הילדים. ילדים רבים שחווים הסתייגות מכניסה לכיתה, בה החברים לא מתנהגים לפי הבנתם, או שהמורה לא עונה על דרישה זו או אחרת שלהם, נמנעים מכניסה לכיתה. חשוב שניתן להם כלים להתמודדות עם אותה הימנעות ולא נשתף פעולה, כי ייתכן שבתחילת התהליך אדם ינקוט בהתמודדות ממוקדת הימנעות שמטרתה להפחית חרדה, בזמן שהתמודדות ממוקדת גישה להימנע מהימנעות יכולות להופיע בו-זמנית לאורך תהליך ההתמודדות, כאשר נוכחותן משתנה בהתאם לעיבוד המידע אודות הלחץ בנקודת זמן נתונה.
ההימנעות יכולה להיות ממקום שאכן ישנה בעיה/קושי וייתכן שמדובר בעיוות חשיבה. כך או כך, חשוב שנבין את הסיבה לאותה הימנעות, בכדי להעניק לילדים כלים להתמודדות מולה. שיטתNLP מציעה מגוון טכניקות ומיומנויות שמטרתן יצירת השפעה ושינוי במחשבות, רגשות והתנהגויות ודרך זה – שינוי של הרגלים ודפוסים. למשל: שימו לב, כשילדכם מדבר, מהו החוש הדומיננטי שלו? ראייה, שמיעה, או חישה? "זה לא נראה לי" – ראייה. "זה לא נשמע לי טוב" – שמיעה. "לא מרגיש לי נכון" – חישה. בהתאם לאותו חוש דומיננטי, מצאו דרך נכונה להגיע אליו.
הימנעות מול חתירה לעתיד
הקשיבו לאופן בו הילד מציג את הכאב – האם זה תוך מתן דגש על הימנעות ממצב של כאב, או מתוך חתירה אל המטרה? "לא הייתי רוצה לקבל ציון שלילי במתמטיקה" – זו הימנעות; "הייתי רוצה לקבל ציון גבוה בתעודה במתמטיקה" – זו חתירה עתידית. אם הילד מדבר בשפה של חתירה אל המטרה, נדבר גם אנחנו על תמונת היעד שלו ולא על הימנעות ממצב נוכחי.
כותב ניר דובדבני בספרו : "נדבר אימון (הווה ועתיד) ולא פסיכולוגיה (עבר)". כמו כן, רמת הכללה "אני לא מצליח", או "המורה לא מסבירה מספיק טוב שאבין וקשה לי במבחן" – חשוב להיות בהקשבה, אם יש צורך בפרטים, או בהקשר של הצלחה באופן כולל.
נשים דגש גם על מיקוד השליטה פסיבי/אקטיבי. האם יש מקום להוביל את הילדים, או שנכון להדריכם להוביל את עצמם להצלחה? האם נכון לילד לקבל הנחיות שייקח אחריות לעשייה, או שהילד מבקש שליטה על חייו ואנחנו ההורים נוטים לקבוע בעבורו, כמו שקל יותר לעשות?
חינוך הנו משימה לא קלה, שיש לתת עליה את הדעת. האם חשוב לנו לתת לילד כלים לעתיד, שיצליח וירגיש משמעותי? או שנסייע בהימנעות ולא ניתן כלים להתמודדות? עזרו לילדים לא לבחור בהימנעות. זה לא לטובתם.
