החינוך לומר דבר אמת הוא החינוך לתקשורת נקייה, נטולת שקרים והסתרות, מטרת החינוך לאמון וביטחון באדם שעומד מולי. הגנת היתר, באמצעות השקר, מהווה מכשול להאמין באדם
שקרים הם התנהגות יחסית שכיחה והם נאמרים במגוון רב של סיטואציות. נפגשתי בקליניקה עם אבא לשלושה ילדים. "מילא הבן שלי משקר אבל די, עכשיו הבנתי שכל השקרים הם של אשתי, למה לשקר ואיך עוצרים את זה?", ביקש האבא לדעת. מספר מחקרים הראו כי אנשים לא רק משקרים למען טובתם העצמית, אלא גם אומרים שקרים פרו-חברתיים, הנאמרים בכוונה להוליך שולל יעד, אך בכך גם להיטיב עמו. בשקר מסוג זה, התועלת הישירה היא עבור האחר והמחיר הוא עצמי. שקרים אלו נאמרים כצורת נימוס והם נפוצים ביותר בין בני משפחה.
האדם שמגלה כי שיקרו לו מאבד אמון, למרות שבשנת 2020, קבוצת מחקר ישראלית-אמריקנית הראתה בסדרת מחקרים כי אנשים לעתים משקרים על מנת להיראות יותר אמינים. בפרשת שמות בתורה, נכתב "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" ולפי חלק מהפרשנויות אי-אמירת אמת היא עבירה על כלל זה. עדות שקר נאסרה גם בעשרת הדברות, שם נכתב "לא תענה ברעך עד שקר". אדם אמין נמדד בדיווח אמין, שהוקפד שלא יהיו בו שקרים, או שגיאות.
חרדה מפני כישלון
החינוך לומר דבר אמת הוא החינוך לתקשורת נקייה, נטולת שקרים והסתרות, מטרת החינוך לאמון וביטחון באדם שעומד מולי. הגנת היתר, באמצעות השקר, מהווה מכשול להאמין באדם, או בסביבה. אני משקר כי אני מאמין שאם אומר את האמת, אנזק, או אדם שיקר לי יינזק. מאידך, קיים לחץ חברתי/ הורי לקיומם של נהלי התנהגות, כשהילד, או האם, מרגישים שהם נדרשים לביצוע מושלם ללא רבב, ללא חריגה מהנוהל. ללא טעויות. התחושה היא חרדה מפני כישלון. אותה חרדה מעכבת את האדם מעשייה רגועה וממוקדת מטרה. הביקורת וניסיון השליטה על ביצועי הילד/ האישה מביאים את הילד להיות חסר אמונה ביכולתו וכושר התמודדות עצמית מול עשייה בכלל. כך שחשוב שניתן לילד/ לאישה תחושה שאנחנו כאן בשביל שיחושו ביטחון ואמונה שכולנו עושים למען הטוב והנכון למשפחה ולפרט.
ההורים הם סוכני השינוי החשובים והמשמעותיים ביותר עבור הילד ומתברר כי הם גם יעילים יותר באופן מובהק בשינוי התנהגות ילדיהם מאשר מטפל זר (קזדין, 1984). הורים חייבים להיות מודל חיקוי לאמון
ההורים הם סוכני השינוי החשובים והמשמעותיים ביותר עבור הילד ומתברר כי הם גם יעילים יותר באופן מובהק בשינוי התנהגות ילדיהם מאשר מטפל זר (קזדין, 1984). הורים חייבים להיות מודל חיקוי לאמון. הילדים יהיו חשופים לשיחה של הורה שטעה, שלא הצליח במשימה זו או אחרת וכיצד ביחד מחפשים מוצא למקרה. ילד שחווה שההורה שלו מכיל כישלון ונמצא שם על מנת לסייע ולתקן, להיות לעזר במקום להיות במקום שיפוטי, ביקורתי ומאיים, יהיה במקום של ביטחון וילמד לומר את האמת, גם בידיעה שלשומע יהיה קשה לשמוע וגם אם תהא ביקורת, היא תהא בונה וממקום של אהבה, רעות והכלה.
ד"ר רבקה מרום ph.d, מנתחת התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית
*למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה.
