ילדים של הורים גרושים גדלים בשני בתים. לכל בית, כללים משלו והילד צריך לזכור אותם. מה שמותר פה, אסור שם ולהפך. הגירושין הם טראומה
משפחה חד-הורית, הקרויה באחדים מחוקי ישראל "משפחה שבראשה הורה עצמאי", היא משפחה שבה רק הורה אחד גר במשק הבית עם הילד או הילדים, (ויקיפדיה). הורה שעבר גירושין אומנם מתפקד כהורה יחיד במשק הבית, אך תמיד נמצא במצב של התמודדות לחינוך המובל על ידי שניים. העובדה שהילד נמצא בשני בתים, מדובר בשתי מסגרות, שונות זו מזו.
כדאי לקרוא את הספר "תיבת המכתבים המקושקשת", של אורה מורג. סיפור חיים של ילדה, שנכתב בהומור קליל, בצל גירושין. כשאבא חוזר בתשובה ואמא חילונית. מסגרות שונות לחלוטין והילדה צריכה לזכור את כל הכללים, בכל בית.
היום, כשאני יודעת שהשליחות שלי בעולם היא להציל משפחות וילדים, אני מבינה שחלק מזה כרוך בחשיפה של סיפורים אישיים. התגרשתי פעמיים. בפעם הראשונה, אחרי שחוויתי תקופה של "מעוכבת גט", במשך שמונה שנים. נאלצתי לוותר על הבית של סבא שלי, כדי לקבל את הגט. הוריי היו בחיים והייתה לי עזרה מהם. בפעם השנייה, הגירושין היו קשים מהמקום הנפשי, התמודדות עם הורות ללא הוריי והמון קשיים כלכליים. עם זאת, היום, עם שלושה תארים, שלושה ספרים ומובילה מודל חינוך, אני בתודעה שהכול ניתן לשיפור. הגירושין הם תהליך טראומטי שחייבים לקבל בו עזרה למען הילדים. הורה שמתגרש חייב לקחת אחריות על ההורות ולנתב נכון את החינוך בבית ואת ההתנהלות מול הילדים בכל תחום בחייהם.
חשוב להכיר בגירושין כטראומה. לטראומות יש השפעה על החיים שלנו. מחשבות שליליות, מחשבות יתר, דיכאון, חרדה, תקיעוּת, לחצים, ריצוי כלפי אחרים, הרס עצמי ואפילו כאבים גופניים. זה נובע מעוד טראומות מהעבר שמשפיעות גם הן, מתחת למודעות שלנו. מה שמסייע זה "קלירינג" – שחרור חסמים ומשקעים לצמיתות מהתת-מודע. זהו מסע. תהליך שכזה ניתן לעבור בקליניקה שלי, שבה מתקיימת הנחייה ליווי ההורים, אחרי הבנה עמוקה של הגורמים לקשיים המתקיימים בבית.
טובת הילד
על ההורים המתגרשים לחשוב על הטובה הגדולה ביותר ולהציע את הפעולה והחשיבה המדויקת עבור הילד, המגיע לשיח עם ההורה, בדילמות מול ההורה השני, או מול חברים, המציגים לו את הגירושין כאחד מהפגמים בחייו. התסריט של שיחה שמתנהלת בין ההורה הגרוש לילד שחווה גירושין של הוריו חייב להיות מובנה, כך שיאפשר לילד כלים להתמודדות, בין אם הוא חשב עליהם בעצמו ובין אם לא. אל לנו לתת לפחד מסירובו לפעולה שנציע לו לשתק אותנו מלהציע לו את הפתרון שאנחנו, מניסיוננו, יודעים שהוא הנכון ביותר עבורו.
ההתמודדות של ההורה הגרוש מול הגרוש/ה היא התמודדות שצריכה להיות מודעת ומושכלת למען השקט הנפשי והחוסן של הילדים שלנו. ילד שמביא עמו לשיחה את ששמע מהצד השני, או מהסביבה הקרובה, נמצא במקום מאוד מבלבל. לכן, עליכם לערער את תפיסת הילד בקשר למה שהוא חשב שנכון לו. לא מתוך מקום (תודעה) שאינו מתחשב, שאינו מכבד את צרכיו, אלא מתוך מקום שמבין שאתם יכולים, כמי שמכירים את עצמכם, את הילד, או את הערכים שלכם בצורה הטובה ביותר, לזהות את הצרכים העמוקים שלו, שיכולים לקבל מענה באמצעותכם.
ילד צריך את אימא ואת אבא. רק לאחר שערערתם את התפיסה שלו ביחס למה שהוא חושב לנכון, הניעו אותו להרהר מחדש ביחס לצרכים האמתיים שלו ועוררו אצלו את הצרכים הרלוונטיים לערכים, או לחינוך שלכם.
אסכם ואשתף: היום, ילדיי בקשר טוב עם אבותיהם ויודעים לנתב את היחסים לצרכים שלהם ושל הנכדים.
