ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי, ד"ר משה פרחי, אשר פיתח את מודל החוסן הלאומי למתן עזרה ראשונה נפשית בעתות חירום, בעצות חשובות
אנחנו בעיצומם של ימים מתוחים מאוד בארץ ובצפון. ראש החוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית תל-חי, ד"ר משה פרחי, אשר פיתח את מודל החוסן הלאומי למתן עזרה ראשונה נפשית בעתות חירום, נותן טיפים ועצות לצוותי חינוך ולהורים, להתמודדות עם אתגרי ההסלמה הביטחונית.
ד"ר פרחי: "מצב החירום הנוכחי עלול לייצר באופן טבעי תחושת פחד, מתח, חרדה, תחושת חוסר אונים וקשיי תפקוד. חשוב להבין שהבסיס לכל מה שקשור לוויסות רגשימ מבוסס על שכל ופעילות. הם אלו שמאפשרים את היכולת לתפקד ולהתנתק מתחושת החרדה והלחץ. ברגע שאנו נותנים לגיטימציה לרגשות שליליים, בעת האירוע עצמו, זה מיד מפחית את יכולות התפקוד של הילד, או האדם המצוי בלחץ ובחרדה ולכן מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
"צרו מחויבות – העבירו את המסר שכולם יחד וכולנו עוזרים זה לזה. הדגישו שאתם, ההורים, נמצאים כאן ביחד עם ילדיכם ועבורם בכל זמן, כל הזמן. בכל עת של כניסה למרחב המוגן, אפשר לומר לילדים: 'אני אתך/אתכם. אני לא עוזב ונמצא כל הזמן כאן, גם בממ"ד וגם כשנצא מהממ"ד'. זכרו: הדגשת המחויבות מסייעת בהפחתת תחושת הבדידות.
הפעילו את הילדים בדרך שכלתנית – תנו להם משימות רלוונטיות הדורשות יכולות שכליות, כמו מדידה, או מיון. לדוגמה: להיות שותפים פעילים למעקב אחר המצרכים לשהייה בבית, לסייע בעריכת רשימת הקניות ועוד. ניתן, למשל, לתת משימות הקשורות לכניסה לממ"ד: להיות אחראי על לקיחת השקית עם החטיפים, לוודא שיש מטענים לטלפונים הניידים ועוד.
"רגשות כמו פחד ותחושת איום הם נורמטיביים ואף מועילים, אך עד גבול מסוים. עודדו את הילדים להסביר את רגשותיהם השליליים למשל: תסביר לי ממה אתה פוחד, בין אחת לעשר – כמה זה מפחיד אותך, מה אפשר לעשות כדי להפחית בנקודה-שתיים את הפחד? זכרו: ככל שתעודדו לחשיבה ותאפשרו בחירה, כך תסייעו בהפחתת ההצפה הרגשית.
עודדו את הילדים לפעילות יעילה: עודדו את הילדים לבחור תפקידים ותחומי אחריות. כהורים, עליכם להקפיד שכל אחד יבצע את תפקידו. לדוגמה: בכניסה לממ"ד, ניתן לבקש שייסעו בסידור החפצים, שיפעילו את הרדיו, או הטלוויזיה. מומלץ לתת לאחים הבוגרים תפקידים שיפעילו את אחיהם הקטנים. זכרו: חוסר האונים הוא אויב. עידוד לפעילות ובחירה משפרים את תחושת השליטה במצב.
"צרו סדר באי-סדר: חלקו את היום לבוקר, צוהריים וערב. צרו משימות ופעילויות ברורות לכל פרק ביום. בסיום כל פרק, סכמו בצורה קצרה את אירועי השעות האחרונות והקפידו מאוד על הסדר הכרונולוגי של העובדות. בקשו גם מהילדים לתאר את סדר האירועים. זכרו שסידור כרונולוגי של עובדות האירוע מפחית בלבול ותורם להפחתת תחושת המצוקה.
"לסיכום", אומר ד"ר פרחי, "ניתן לסייע לילדים בארבע פעולות פשוטות: יצירת מחויבות, עידוד לפעילות יעילה, שאילת שאלות המחייבות חשיבה ובניית רצף של האירועים ויצירת סיכומי עשייה בכל יום".
