היום, כתמיד, חשוב לזכור ולהנציח את מתיישבי הגולן שקדמו לנו, בגולן ובחורן. המועצה האזורית גולן עשתה מעשה והנציחה את ההתיישבות בביר א-שגום (בני יהודה הישנה) בכיכר הכניסה לביה"ס "מצפה גולן"
מזה שנים, עולה לכותרות הגולן קריאה להנציח את מי שקדמו לנו, מתיישבי העת החדשה בגולן, חלוצים שחירפו נפשם וסיכנו את כל אשר להם, על מנת להקים התיישבות יהודית בגולן והמעשה לא צלח בידיהם.
רבים מהיישובים שהוקמו כאן בסוף המאה ה-19, נמצאים בצדה המזרחי של גדר הגבול, באזור החורן, המשתרע מהירמוך ועד לחרמון, ואלה שכאן חרבו ועל שרידיהם לא הוקמו יישובים חדשים. זו אחת מהסיבות, שעד כה לא נמצאה דרך ראויה להנצחתם, הנצחה שאינה רק על מנת לכבד את המעשה החלוצי.
היום יותר מתמיד, יש להנצחה ולאזכור ההתיישבות הציונית בגולן ובחורן גם משמעות פוליטית, כאשר גורמים פוסט-ציוניים עושים מאמצים, הן בתקשורת והן בכנסים אקדמיים, "לנקות" את הזיכרון ההיסטורי המשותף בישראל מאזכור הקשר ההיסטורי של העם היהודי לגולן, ממאמצי התנועה הציונית בגולן וממאות המתיישבים שביקשו להגשימם כאן.
המועצה האזורית גולן, קשובה לקולות שקראו להנציח את מי שקדמו לנו, נענתה ויצרה פינה יפהפייה במסגרת פרויקט נופי של טיילת בני יהודה. בצדה הדרומי של הכיכר, המנתבת את הכניסה לבית הספר "מצפה גולן", עם הכניסה להרחבת בני יהודה. במקום בולט לעין, על מדרגות שהורמו מעל לכיכר, הקימה המועצה נקודת תצפית ובה שולבו אריחים המספרים את סיפורה של בני יהודה הישנה.
מנהל אגף הנדסה, אבי שרון: "מצאנו לנכון לשלב בפיתוח את סיפור ההתיישבות היהודית הציונית באזור ולשלב בין חדש לישן. לשם כך, נעזרנו בארכיון הגולן ואיתרנו חותמת של בני יהודה הישנה, תמונה של חתונה ומשפחה בביר א-שגום ותמונות מההתיישבות בחורן. בכך אנו מחזקים את הקשר של תושבי הגולן והמטיילים הרבים אל ההיסטוריה היהודית הקרובה של הגולן ואל מעשה ההתיישבות הציונית בו".
גם בפני המועצה המקומית קצרין הועלתה בימים אלה הצעה למיזם שינציח את ההיסטוריה היהודית והציונית בחוצות קצרין. הנושא נמצא כרגע בדיוניה של ועדת חזות העיר.
ההתיישבות היהודית בגולן ובחורן
בסוף המאה ה-19, התקיימו ארבעה ניסיונות של יהודים להתיישב בגולן ובחורן:
1886 – התיישבות של בני צפת ברמסניה (ליד מושב קשת דהיום), שגורשו לאחר שנתיים, בפקודת פחה דמשק.
1888 – נוסדה המושבה בני יהודה בביר שגום (צפונית-מזרחית לעין גב, מערבית לגבעת יואב). המקום ניטש ב-1920, בעקבות רצח תושביו על ידי בדווים.
1891 – הברון רוטשילד רכש כ-100,000 דונם בחלקו הדרום-מערבי של החורן. יהודים מרוסיה, רומניה, בולגריה, ארצות הברית, קנדה ואנגליה התיישבו בסביבות הכפרים ג'ילין וסאחם ג'ולן. רובם גורשו בפקודת פחה דמשק ב-1898, למעט יהודי בולגריה, שגורשו מאוחר יותר. חוות הברון ליד ג'ילין המשיכה להתקיים עד למלחמת העולם הראשונה.
1905 – התיישבות של אריסים יהודים מחצי האי קרים בבקעת הבטיחה. המקום נעזב לאחר שנה, עקב פגעי הקדחת.
