לא תמיד, האדם שעוטה את המסכה יודע להפריד בינה לבין התפקיד שהיא משחקת. המסכה משתלטת עליו והם הופכים להיות אחד
חני רוט, רמת מגשימים – מאמנת אישית ומאמנת טיפולית באומנות
כמוני? האמנם?
כולנו חיים בנשף מסכות יום-יומי, בין אם ביחסים המקצועיים, החברתיים, או האישיים שלנו. משחר ילדותנו, אנו למדים להשתמש במסכות על מנת לשרוד, להשתייך ולהיות חלק מקבוצה. זהו צורך בסיסי אנושי.
לעתים, המסכות הללו שאנו עוטים, שמטרתן "להגן" ולהסתיר את היותנו פגיעים, אינן עוזבות אותנו גם כשכבר בגרנו וגובות מאתנו מחיר גבוה. לא תמיד, האדם שעוטה את המסכה יודע להפריד בינה לבין התפקיד שהיא משחקת. המסכה משתלטת עליו והם הופכים להיות אחד. הרצון לחיבור וקשר אמתי, שבגינו עטינו את המסכה, רק מתרחק מאתנו ואנחנו משיגים את ההפך ממה שחיפשנו.
מדוע אם כך אנו משתשים במסכות? אפשר למצוא לכך כמה סיבות, העיקריות שבהן הן:
קודים חברתיים, ערך עצמי נמוך, פחד מדחייה, ביקורת וצורך באהבה והשתייכות. כל אלו מובילים לחיפוש אחר אישור והכרה חיצוניים, שיבואו לידי ביטוי לרוב על ידי שינוי והתאמת התנהגות, בהתאם לציפיות הסביבה. הם יובילו לאימוץ התנהלות ודרכי חשיבה שלא משקפות את האישיות שלנו באמת, תוך התעלמות מהצרכים והרגשות האמתיים שלנו.
סיבות אלו אולי ישרתו אותנו בקבלת אישור חיצוני בטווח הקצר, אך לטווח הארוך עלולות להיות להן השלכות כבדות משקל:
אובדן האותנטיות – התעסקות בריצוי רצונותיהם של אחרים מרחיקה אותנו מהזהות האותנטית וחקירת הרצון הפנימי שלנו. עקב כך, הקשרים שניצור והאנשים שנמשוך לחיינו לא יהיו אמתיים ונכונים לנו, מה שעלול להגביר את מעגל הבדידות שנחוש.
תשישות ושחיקה – עטיית מסיכה דורשת השקעת אנרגיה אדירה ולאורך זמן, היא מתישה שוחקת ומגבירה את תחושת התסכול שלנו.
קבלה עצמית
כיצד אם כן ניתן לנהל את השימוש במסכות בחיינו?
גילוי והכרה – בראש ובראשונה, הסכמה לקבל כי אנו מתנהלים בעולם עם מסכה ולשאול את עצמנו האם היא משרתת אותנו? ומה המחיר שאנחנו משלמים?
פיתוחקבלהוחמלהעצמית – הכרה בכך שאיננו מושלמים וזו גם לא השאיפה שלנו. קבלה עצמית היא ההבנה כי מעצם בריאתנו, אנחנו מכילים בתוכנו, לצד האיכויות שלנו, גם את הפגמים והחולשות שלנו ואנו מקבלים אותם ללא כל דחיפות לשינוי עצמי כדי להתאים לציפיות של אחרים.
האומץלהיותפגיעים– לאפשר לעצמנו להראות את הפגיעוּת שלנו, להמיר כישלון כמעיד על עצם היותנו כישלון בניסיון שלא צלח ובכוחות לשוב ולעלות שוב אל "מגרש המשחקים" של החיים. לנתק את שלשלות הקשר הכובל של הפקדת הערך העצמי שלנו בדעתם של אחרים, אם אוהבים אותי – אני בעל ערך ולהפך.
הצבתגבולות – עשויה לשמש ככלי יעיל להסרת המסכה ולעידוד קבלה עצמית ואותנטיות. כאשר אנו מציבים גבולות ברורים ומתקבלים בפני עצמנו, אנו מאפשרים לעצמנו להיות אמתיים ולא להסתיר את הזהות, או הרגשות שלנו, מפחד מקבלת פידבק שלילי. אנו יכולים לחיות בהתאם לערכים ולמטרות האמתיים שלנו, מבלי לחשוש מאיבוד הזהות, או מהתאמת עצמנו לתנאים של אחרים.
שיתוף – אחת הסיבות לעטיית מסכות קשורה לעתים קרובות לפחד להתעמת עם הרגשות שלנו, או של אחרים. אנו מעדיפים לחוות נתק מאשר להרגיש פגיעים. לכן שתפו אנשים ראויים והרוויחו את הזכות לקחת חלק בחוויה שלנו, שיאפשר מרחב בטוח לעבד את הרגשות שלנו, יחזק את הקשר ואת האמון והחבור בינינו.
אז איך מתחילים?
כמו כל דבר בעולם, הקבלה העצמית היא תהליך שדורש תרגול של שרירים מנטליים שנחלשו. אפשר להתחיל את התרגול להורדת המסכה במינון נמוך ובסביבה בטוחה ואף עם ליווי. צבירת הצלחות קטנות תעודד אותנו להמשיך ולחקור מי אנחנו באמת ללא המסכה.
היכרות ומודעות לשימוש במסכות בחיינו מעודדת לחיות חיים של חופש אמתי, על ידי כך שהיא מאפשרת לנו בחירה ומפסיקה את התנהלות האוטומטית שלנו.
מוכנים לגלות מי אתם בלי המסכה? יש סיכוי שתתאהבו, אז שווה לנסות… 😉
חג שמח!
שלכם,
חני רוט
