לאחר הפסקה בת שנתיים, הקצריבל חוזר, ובגדול. נושא השנה הוא שבעת ימי הבריאה, והשירים שייבחרו יהיו עם חיבור לדת, למסורת ולתנ"ך. בימים אלה נערכים אודישנים לזמרים ושחקנים מכיתות ב'-י"ב, וכל מי שרוצה לקחת חלק מוזמן למיונים
38 שנים אחרי שהוצג לראשונה, יוצאות לדרכן כמיטב המסורת, ההכנות למופע הקצריבל שנחשב מאירועי השיא של קצרין. למרות שלא התקיים בשנתיים האחרונות, הוא עדיין נחשב חוויה מאוד משמעותית עבור רבים מתושבי קצרין שהספיקו להשתתף בו כילדים וחלקם אף לוקחים חלק בהפקתו כיום.
צוות המופע השנה, מורכב מאייל פיירברג שאחראי על ההפקה המוזיקלית, שיראל פוקס ורונית אוחנה, מנהלת תיאטרון פאוזה, שתביים את המופע בפעם השלישית, אך מתרגשת כמו בפעם הראשונה: "הייתה לי חוויה מאוד טובה בעבודה בקצריבל, כיוון שזו דרך נפלאה לעשות חיבור שהוא של קהילתי-חברתי מסוג כזה בעיר קטנה. העובדה שמשתתפים ילדים בכל הגילאים, מאוד מוסיפה לחוויה מסביב – יש לפעמים משפחות שלמות שלוקחות חלק. למשל ילד בכיתה ב' לצד אחותו בכיתה ח' שאמם הופיעה בקצריבל כשהייתה ילדה. נוצרים כל מיני מעגלים בעבודה הזו וזה נורא נעים, כיפי ומחמם את הלב."
מה הנושא שנבחר השבוע עבור המופע ומי האנשים שיצטרפו אלייך בהפקה?
"הנושא השנה הוא שבעת ימי הבריאה, נושא שעדה סימוניץ, רכזת התרבות במתנ"ס בחרה בו. אלה שיעבדו איתי היו גם בצוות של הקצריבל הקודם – אייל פרייברג המפיק המוזיקלי והכוריאוגרפית שיראל פוקס. זה כיף לחזור לעבוד עם אותם אנשים, בייחוד כשמדובר בנושא מאתגר, מעורר מבחינה יצירתית ועם חיבור לדת, למסורת ולתנ"ך כאן ועכשיו. שלושתנו נמצא דרך להציג את היכולת של המשתתפים לשנות כבני אדם, לברוא את המציאות שלנו והחברה כמו שנרצה שהיא תהיה."
באיזה שלב נמצאת כרגע ההפקה?
"בתקופה האחרונה, המתנ"ס פרסם בבתי הספר וביקש מילדים לכתוב שירים בנושא. לאחר שנבחר את השירים, נלטש אותם ואז נפגוש למיונים את כל מי שרוצה לקחת חלק מכיתה ב' ועד י"ב. האודישנים הם לזמרים ושחקנים, בעיקר כי אין אפשרות לשים על במה אחת את כל מי שרוצה להשתתף, אך נעשה מאמץ לקבל כמה שיותר בהתאם למגבלות. סך הכל דרושה התמדה לחודשיים של חזרות ומשמעת על חשבון חוגים וזמן עם חברים, כך שאנחנו דורשים השקעה מהילדים שייבחרו."
איך את מתכוונת לחדש השנה באירוע שנמשך כ"כ הרבה שנים?
"זה חלק גדול מהכיף והאתגר. קודם כל הנושא עצמו נותן מנוף שמאפשר לעוף איתו. גם הרכב הילדים שמגיעים יוצרים הבדלים משנה לשנה, כי אופי המשתתפים משליך על הטקסטים שאני כותבת. ההשראה מגיעה מתוך מי שבא לעבודה ואני כותבת רק אחרי שאני פוגשת את הילדים, כשהנושא זו בעצם המטריה שמאגדת הכל."
מעבר למופע עצמו, מה היעדים שניתן לדעתך להשיג באירוע כזה?
"אני חושבת שזה אירוע שיכול להרים מאוד ביטחון של ילדים. היכולת להופיע על במה בפני כל הקהילה, זה דבר שבונה ביטחון עצמי ואת החברה בכלל כחברת ילדים. זה יוצר שאיפה למצוינות, כי אנחנו מאפשרים לעלות לבמה רק ברמה גבוהה. כולם מתבקשים להציג את הטוב ביותר שאפשר ולא מסתפקים בפחות. ילד שהופיע בסוג כזה של מופע כשלצדו עוד כ-80 ילדים, אומר 'וואו עשיתי את זה – מול כמות קהל גדולה עם מיקרופונים ותפאורה…' כך שהוא בהחלט מרגיש הישגיות. הם מבינים את החשיבות שלהם כי הם מייצגים את קהילת קצרין במופע שיכול לצאת גם מחוץ לגבולות העיר ולהיות מוצג בבתי ספר. פגשתי גם בני נוער שהלכו למגמת תיאטרון בתיכון בעקבות ההשתתפות במופע שבו הם מגלים לראשונה עולם חדש."
