אחר הצהרים רגיל של שבת רגילה. ילדים ונערים הולכים לשחק כדורגל במגרש. טיל אחד שירה ארגון הטרור חיזבאללה גדע את חייהם של 12 מהם ופצע עשרות. אסון נורא ואבל כבד ירד על הגולן. מאות הגיעו לנחם
ליד: תושבים שפגשנו סיפרו לנו בזעזוע על הרגעים הקצרים מאז נפילת הטיל והפיצוץ האדיר. האזעקה נשמעה ברגע הנפילה כמעט, ילדים רצו למרחב המוגן, אבל לא הספיקו להגיע. רבים מהורי הילדים יצאו מהבית לחפש את ילדיהם
ליד: לאורך כל הדרך, התנוססו דגלים שחורים, סמל לאבל הכבד של התושבים, שכולם הכריזו על אבל וגם שלטי תמיכה ראינו תלויים. הלב נשבר למראה מגרש המשחקים בו תלויות תמונותיהם של הילדים הנרצחים ועשרות רבות של זֵרים.
פתחנו את השבוע בזעזוע עמוק על האסון הכבד שהתרחש בשבת, במג'דל שמס.
12 ילדים ונערים נרצחו ועשרות נפצעו מנפילת טיל במגרש הכדורגל, בזמן ששיחקו. זו הייתה שבת רגילה, אחר הצהרים. חבורת ילדים מלאי חדווה שחייהם נגדעו ברגע. אסון מזעזע שקשה להכיל ולעכל.
מכל הארץ, הגיעו לתת חיבוק ותמיכה לתושבים הדרוזים של צפון הגולן, שבדרך כלל מגיעים אליהם בעיקר מטיילים בדרך לחרמון, או בעונת קטיף הדובדבנים. השבוע, כשנסענו לנחם את ידידינו הדרוזים, דוכני הפיתות והכנאפה שבדרך כלל מצפים למבקרים היו סגורים. לאורך כל הדרך, התנוססו דגלים שחורים, סמל לאבל הכבד של התושבים, שכולם הכריזו על אבל וגם שלטי תמיכה ראינו תלויים. הלב נשבר למראה מגרש המשחקים בו תלויות תמונותיהם של הילדים הנרצחים ועשרות רבות של זֵרים.
מאות מנחמים הגיעו מכל רחבי הארץ לנחם את שכנינו הדרוזים. היה אפשר לראות אותם ברחבי היישוב, קבוצות קבוצות וגם במגרש המשחקים, עומדים ודומעים. ביניהם, אנשים מכל המגזרים ומכל רחבי הארץ. רב שעמד עם תפילין ליד איש דת נוצרי, חבורת בני נוער דתיים עם ילדים במדי "השומר הצעיר" ואנשי מג'דל שמס, בכאבם העמוק, מקבלים את כל המבקרים במילה טובה ומתרגשים מהמחווה וההזדהות.
כתושבי הגולן, אנחנו מכירים לא מעט מתושבי היישוב, רופאים שעובדים אצלנו, קבלני בניין ועוד. תושבים שפגשנו סיפרו לנו בזעזוע על הרגעים הקצרים מאז נפילת הטיל והפיצוץ האדיר. האזעקה נשמעה ברגע הנפילה כמעט, ילדים רצו למרחב המוגן, אבל לא הספיקו להגיע. רבים מהורי הילדים יצאו מהבית לחפש את ילדיהם והמראה היה קשה מאוד. כל אנשי הרפואה של היישוב הגיעו לסייע ואתם אזרחים רבים, עד להגעת שירותי ההצלה.
"המראות קשים לעיכול", מספר לי אב שבנו ניצל בנס. הוא לא יכול לשמוח על הנס הפרטי שלו, בזמן שחבריו של בנו אינם. הוא שבור ולא מצליח להבין איך ממשיכים מכאן, אבל מספר לי שהחיזוק והחיבוק שהם מקבלים מכל רחבי הארץ נותנים להם הרבה כוח.
