חזון של הכפלת האוכלוסייה בגולן, הוצג לפני שני אחדות על ידי ראש המועצה האזורית היוצא, חיים רוקח. הבעיה בתכנית היא היותה תכנית נפרדת למועצה האזורית
לפני שנים אחדות, הציג ראש המועצה האזורית גולן היוצא, חיים רוקח, חזון של הכפלת ההתיישבות היהודית בגולן. אך השם הזה אינו מדויק. היה זה חזון של הכפלת האוכלוסייה במועצה האזורית גולן בלבד.
מימוש של חזון כזה אינו מעשי. יישוב אינו יכול להכפיל את עצמו בתוך שנים ספורות, כי צעד כזה יפגע קשות במרקם הקהילתי שלו. בוודאי שאי אפשר להעמיד דרישה כזו לכל היישובים. דרך נוספת היא הקמת יישובים חדשים. אני תומך מאוד בהקמת התיישבות חדשה ברחבי ארץ ישראל ובכלל זה בגולן. אכן, קם בשנים האחרונות היישוב רמת הנשיא טראמפ (אגב, זה שמו הרשמי וכדאי להתחיל לקרוא לו רמת הנשיא, ולא כפי שנהוג עד היום) וממשלת בנט קיבלה החלטה היסטורית על הקמת שני יישובים חדשים. אולם גם הקמת שלושה יישובים כפריים לא תקרב אותנו למילוי היעד השאפתני של הכפלת ההתיישבות היהודית בגולן.
האם להסיק מכך שהיעד אינו ריאלי? היעד ריאלי, אלא שאין הוא צריך להיות יעד של המועצה האזורית, אלא יעד של הגולן כאזור; יעד משותף של שתי המועצות, האזורית גולן והמקומית קצרין. קצרין, כיישוב עירוני, מיועדת לקליטת מסה אנושית והיא המפתח לא רק להכפלת ההתיישבות בגולן, אלא לשילושה וריבועה. קצרין, בירת הגולן, צריכה להיות עיר של רבבות. היישובים הכפריים צריכים לגדול, זה חשוב לכל יישוב בפני עצמו ולגולן כאזור. אולם במבנה ההתיישבותי הכולל, תפקידה של קצרין לספק את המסה האנושית הגדולה, בעוד תפקידם המרכזי של היישובים הוא לספק את השליטה במרחב, באמצעות פיזור היישובים על פני המרחב ובאמצעות שטחי החקלאות ושטחי המרעה.
"אצלנו זה יהיה אחרת"
אבל כאשר מחויבים להכפלת המועצה האזורית, הדרך לכך היא הקמת שני היישובים כיישובים של אלפי תושבים. למעשה, מדובר בהקמת עוד שתי קצרין. צעד כזה יפגע הן בקצרין והן במרקם האזורי. אין כל סיבה ליצור תחרות עם קצרין על קליטת משפחות המעוניינות בחיים עירוניים. פעולה כזו תחליש את קצרין ולא תיתן מענה ראוי למרקם ההתיישבותי של הגולן. המרקם הראוי הוא של עיר מרכזית, בירת הגולן וסביבה עשרות יישובים כפריים – קיבוצים, מושבי עובדים, מושבים שיתופיים ויישובים קהילתיים, בגדלים שונים.
אני מקווה, שהתכנית הנוגעת לשני היישובים החדשים תתוקן. שיהיו אלה שני יישובים קהילתיים גדולים, אך לא יישובים של אלפים.
הבעיה בתכנית הכפלת הגולן, היא היותה תכנית נפרדת למועצה האזורית. מהלך התיישבותי חשוב כזה חייב להיות משותף לשתי הרשויות. זה צריך היה להיות מובן מאליו, אך למרבה הצער שתי המועצות הלכו והתרחקו, לרעת הגולן כולו.
את קצרין הקימו יישובי המועצה האזורית גולן. היה זה מקרה חריג של יישוב עירוני שהוקם בידי יישובים כפריים. היוזמה צמחה בעקבות מלחמת יום הכיפורים ופינוי היישובים. הנהגת הגולן הבינה שהמספר הקטן של התושבים היהודים בגולן הוא לרועץ ושהדרך לתקן זאת היא הקמת עיר בגולן.
החזון שלהם היה, ליצור אזור שונה מהאווירה בשאר אזורי הארץ, של מתח ואף שנאה בין תושבי עיר המחוז לתושבי הקיבוצים והמושבים סביבה. "אצלנו זה יהיה אחרת", נשבעו המתיישבים. זה היה חזון בירת הגולן. קצרין כעיר הבירה של הגולן, שמערך הקשרים בינה לבין המועצה האזורית הוא של שותפות אמתית. בשנים הראשונות, אכן כך היה. השותפות הגיעה לשיאה בשנות התשעים, במאבק על הגולן. באווירה של "יחד ננצח", או כפי שכינינו זאת אז, "כוחנו באחדותנו", שנות המאבק היו השנים היפות ביותר מבחינת אחדות הגולן; בין חילונים ודתיים, בין קיבוצים ומושבים, בין צפון ודרום ובין קצרין והמוא"ז גולן. האם רק הגיליוטינה יכולה לאחד אותנו?
אחדות הגולן היא ערך בימי מאבק ולא פחות מכך בעתות שלום. למרבה הצער, בשנים שמאז המאבק, היחסים בין המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין הלכו והתערערו. שתי המועצות התרחקו זו מזו ושיתוף הפעולה ביניהן פחת.
האתגרים הגדולים העומדים בפנינו, ובהם האתגר הביטחון והאתגר הדמוגרפי, מחייבים אחדות. התיקון החברתי הזה הוא משימתם של ראשי המועצות החדשים בגולן. אורי קלנר (גילוי נאות – בחרתי בו בבחירות) ויהודה דואה (גילו נאות – איני מכירו) לקחו על עצמם, כל אחד, שק כבד של אתגרים. ייטיבו לעשות השניים, אם יעשו זאת יחד.
