היא מנחת קבוצות, בעלת עסק "עלמות-מחברות עולמות", סדנאות ומסעות לאימהות ובנות מצווה, סדנאות הורים וילדים, סדנאות צעירים וליווי אישי להכנה לחיים הבוגרים, אבל יותר מהכול – מנחת הורים ומלווה אימהות. האורחת שלנו לשבת היא ציפי הירש, מנוב
קצת על עצמך
"ציפי הירש, נשואה ליוני ואימא לפארי, איל, מעין, עוז, רועי ורינה. בית אקורדיון, שלב שבו הבית מתמלא ומתרוקן מכמות הילדים שבו. שלושה כבר לא בבית רוב השבוע, ובסופי שבוע פעם בשבועיים-שלושה הוא מלא, וזו שמחה גדולה".
עיסוק
"מנחת קבוצות, בעלת עסק 'עלמות-מחברות עולמות', סדנאות ומסעות לאימהות ובנות מצווה, סדנאות הורים וילדים, סדנאות צעירים וליווי אישי להכנה לחיים הבוגרים (לימודים, מקצוע, קבלת החלטות ועוד). השנה אני לקראת סיום הלימודים כמנחת הורים במכון אדלר".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בירושלים. יש לי אח ואחות גדולים ועוד אחות צעירה ממני. כל חיי כמעט גרתי באותו הבית, בשכונת קריית משה. גם התיכון וגם לימודי התואר להוראה שלמדתי, היו בירושלים, כך שאני לגמרי ירושלמית. על כביש 90 נסעתי כבר מגיל 18, בשנת שירות בבית שאן ואחר כך, שנת מדרשה בנוב".
מגורים
"אנחנו גרים במושב נוב, כבר קרוב ל-19 שנה. הגענו לפה עם ילד אחד ובהיריון עם השני. בהתחלה, זה היה סוג של הרפתקה, לגור בגולן, קצת להתרחק מהרי ירושלים, בהם שנינו גדלנו. בהמשך, הבנו שזו הרפתקה לחיים. אנחנו מאוד מחוברים למקום והילדים שמחים לגור במרחבים האלו".
איך נראה יום שישי שלך?
"הייתי רוצה לספר שאני מקדישה את היום הזה לטיולים, וזמן משפחתי… אבל בדרך כלל אני נמצאת במטבח ובארגונים של הבית. תמיד עם מוזיקה ברקע, או שיעור פרשת שבוע באוזניות, בצק של חלות, בלגן של בישולים וילדים ברקע. מקווה להצליח יותר גם לצאת ולטייל בעיקר בתקופה המדהימה הזו".
מה כוללת ארוחת שבת?
"ארוחת שבת כוללת אוכל ביתי, על הסלטים אחראי יוני, חומוס, מטבוחה, סחוג ומה שבא… אני על החלות והאוכל מסביב. תמיד יש מרק בערב שבת, גם בקיץ והרבה תוספות. יש את האוכל הפשוט שהילדים אוהבים, אבל ככל שעולה הגיל, אפשר לגוון יותר ולהעשיר את השולחן בטעמים".
זיכרון ילדות משבת
"גרנו בבניין קומות עם מעלית, בקומה הרביעית. בשבת, עלינו 70 מדרגות והיו לנו כל מיני משחקים בחדר המדרגות. חוץ מזה, אני זוכרת ארוחות שבת משפחתיות, דודה שלי שהייתה מגיעה אלינו לארוחות ערב שבת ותמיד עם איזו מתנה מוזרה, מיוחדת ומעניינת. בשבתות יפות, היינו מטיילים, באזור, לפעמים עד יער ירושלים, גן הוורדים ועוד. כמובן, "בני עקיבא", חניכה ומדריכה מאוד מסורה".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"שבת זה הזמן שלי לקרוא. לאחרונה, קראתי את הספר של יעל מישאלי 'אימא וזהו', הנוגע בסוגיות אימהיות שנפרמות בצורה נפלאה, דרך נקודות מבט שונות של ציון (גיבורת הספר) ודמויות נוספות שמלוות אותה .בשנים האחרונות, אני לומדת הנחיית הורים, (גם אימא של ציון היא מנחת הורים). אני מאמינה שאימהות זה תפקיד חיינו, תפקיד שלא מקבלים בו שום תואר ולא העלאה בשכר ובכל זאת, זה התפקיד שמפתח אותנו ואותם ומן הצד השני, גם מאתגר אותנו בצורה הכי מעניינת ומצמיחה שיש. אני שמחה שאוכל לעזור לאימהות להפוך את חווית ההורות למקום מגדל ומצמיח".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן השבת?
"הייתי רוצה לשבת עם הסבתות שלי, סבתא ציפורה שעל שמה אני קרויה, שלא הכרתי והייתי רוצה להכיר את ההיסטוריה שלה ואומה, שהיא סבתא שלי מצד אימא, שנפטרה בגיל 95 והייתה סבתא מיוחדת, מלאת שמחת חיים, עם סקרנות לחיים ותמיד מצאה עניין, עד ימיה האחרונים. הקשר והחיבור הבין-דורי מאוד מעסיק אותי".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"אני אוהבת לצאת החוצה, להליכות, טיולים בטבע. אני כותבת הרבה, לעצמי, בפייסבוק. הכתיבה היא כלי הביטוי החזק שלי. אני מאוד אוהבת ליצור ולזה, לצערי, פחות מוצאת את הפנאי".
איך השפיעה עלייך המלחמה?
"כמו כולם – הלם מוחלט, כאב עמוק בפנים. עסקנו פה בעזרה, בישולים, פתחתנו את יחידת האירוח שלנו למפונים בהתחלה. התנדבתי בארגון העוגן למשפחות המגויסים. היו גם השפעות בצד התעסוקתי, מסע לאימהות ובנות שהיה צריך לצאת אחרי החגים בוטל, סדנאות שאני מנחה לחיילים לקראת שחרור – בוטלו כולן. לאט לאט, מצאתי כוחות וייצרתי סדנאות חדשות, להורים וילדים, כי אני מאמינה שזה כלי חוסן חשוב ביותר, חיזוק הקשרים בתוך המשפחה".
מה המוטו שלך בחיים?
"'מה שמואר גדל'. בלימודים להנחיית הורים סיגלתי את המוטו הזה, על מה אנחנו בוחרים לשים את הפוקוס שלנו, אילו דברים בתוכי, ובילדים שלי, אני רוצה לחזק ובזה להתמקד, להאיר את החוזקות והכוחות, כי כך גדלים בצורה מיטיבה. אם נאיר את השלילי, גם הוא יגדל".
מהו החלום שלך?
"במישור האישי – בריאות, שמחה והגשמה, פיתוח של המרכז לליווי אימהות וצעירות, בשלבי מעבר בחיים. במישור הלאומי – שהחטופים ישובו בבריאות, לחיבוק אוהב, שכל חיילינו ישובו בשלום לבתיהם ותושבי הצפון והדרום, יוכלו לחזור לשגרה בטוחה ושקטה".
מה את מאחלת לעצמך?
"להמשיך ולפעול, לעשות הבדל לאימהות באווירה המשפחתית שהן רוצות, לעזור ולהיות משמעותית ולשמוח תמיד בחלקי, עם משפחתי המיוחדת".
