איית הצרעים סוגרת עניינים מהר מאוד. היא מקדימה לנדוד יחסית לשאר הדורסים והיא משאירה את הדור הצעיר מאחור, באפריקה, עד שהוא בוגר ונודד חזרה. פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של ארץ ישראל
אם הרמתם את העיניים לשמים בשבוע האחרון, בעיקר סביב מערב הגולן ועמק החולה, ייתכן שהבחנתם בלהקות גדולות של דורסים שעפות יחד בתרמיקות ובגלישות דרומה.
אם כן, זכיתם לצפות בשיאה של נדידת האיות. כן, כן, בין חצי מיליון למיליון איות צרעים עוברות כאן בסתיו.
איית הצרעים הנה דורס מיוחד במינו.
קודם כול, דפוסי הנדידה והתאריכים שבהם הן נודדות שונים משל דורסים אחרים. באביב, האיות סוגרות את עונת הנדידה, עם נדידה שמתחילה ממש בסוף אפריל ומתעצמת אל תוך השבועיים הראשונים של מאי. בסתיו, נדידת האיות הגיעה לשיאה ממש השבוע, לפני רוב המסה הגדולה של הדורסים האחרים.
דפוס נדידה זה משאיר לאיות הצרעים בסך הכול כחודשיים וחצי לחזר, לבנות קן, לדגור, לגדל גוזלים, להפריח אותם מהקן ולדאוג שילמדו את אורחות החיים בכוחות עצמם.
בנוסף, בנדידת הסתיו של איות הצרעים, הבוגרים יוצאים לדרך לפני הצעירים, שנודדים לבד בלי שאף אחד לימד אותם את הדרך לאפריקה. הצעירים מגיעים לאפריקה, אך לא נודדים חזרה באביב. הם נשארים מספר שנים באפריקה, ליהנות מעושר אדיר של מזון עד שיגיעו לבגרות מינית ורק אז נודדים חזרה כבוגרים, יחד עם שאר האיות.
גם התפריט של איות הצרעים ייחודי ביחס לדורסים אחרים. ממש כמו ששמן מעיד עליהן, הן לא ניזונות ממכרסים, או יונקים קטנים אחרים, אפילו לא מציפורים, או מזוחלים. איות הצרעים ניזונות, ובכן… מצרעים!
טוב לא ממש מצרעות בוגרות, אלא מזחלים של צרעות ודבורים.
האיות מצוידות בטפרים חזקים ומעוקלים ונוצות קשיחות המגנות מפני עקיצות והן ניגשות לקני צרעות וכוורות דבורים ומפרקים אותם בעזרת רגליהן. לאחר שנחשף מלאי הזחלים, הן זוללות ונהנות ממזון עשיר בחלבון.
תזכרו להרים את הראש ולחפש את איות הצרעים. יש לאיות מופעים רבים. לעתים, הן בהירות ביותר, לעתים בגוון ג'ינג'י ולעתים חום כהה, או אפילו כמעט שחור… אך לכולן כנפיים רחבות, זנב רחב ומעט ארוך יותר מרוחב הכנף, צוואר ארוך וצר למדי וכתמים כהים במפרקי הכנף.
