היא קונדיטורית, בעלת "לוריה – קונדיטוריה ארץ ישראלית". "דגדג לי באצבעות לגעת בבצק, לאפות ואז הבנתי שמצאתי אהבה חדשה". זה והטבע הגולני. האורחת שלנו לשבת היא לודה אוריה צ'ירקוב יוסט, מאבנ"י אית"ן
קצת על עצמך
"לודה אוריה צ'ירקוב יוסט, בת 28, האחות הקטנה במשפחה של שלושה ילדים. נשואה לשחר יוסט, איש מחשבים וסטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה ואנחנו בינתיים הורים לכלב ושלושה חתולים מתוקים".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בחדרה".
מגורים
"אבנ"י אית"ן, כמעט שנה.
"אני זוכרת בימי השירות הצבאי שלי, הייתי לוחמת בתותחנים. היינו מתאמנים כאן ואחרי יום שלם בשטח, כשהכול ירוק ופורח מסביב, והפרות אוכלות עשב ומקשטות את הנוף והנחל זורם ליד. כשהייתי עולה לשמירה, הייתי יושבת בעמדה שכוחת אל באחד הבסיסים, מסתכלת על החושך מסביב, רואה את הפנסים הקטנים של כל היישובים לידנו ואומרת לעצמי שיום אחד אני אגור כאן ואגדל במקום המדהים הזה את הילדים שלי. והנה אני פה".
עיסוק
"קונדיטורית, בעלת 'לוריה – קונדיטוריה ארץ ישראלית'. אני אופה וגם עושה מארזי קינוחים מדהימים, מארזי פיקניק לטבע הגולני, סדנאות אפייה וקורסים דיגיטליים. "האהבה שלי לאפייה התחילה בגיל מאוחר יחסית, הכרתי את בעלי כשהייתי בקבע ורציתי לאפות לו חלות לשבת. קודם, מעולם לא אהבתי אפייה, או התעסקות עם אוכל, אבל ממש רציתי לשמח אותו, אז אפיתי לו את החלות הראשונות שלי. אחרי מלחמה אין סופית עם הבצק, הן כמובן יצאו גרועות ואחריהן היו עוד אין-ספור ניסיונות להכין את החלות המושלמות לשבת, עד שסוף סוף הצלחתי.
"אחרי החלות, התחלתי לנסות עוד ועוד דברים. בהתחלה, שום דבר לא היה יוצא טוב, אבל לאט לאט, התחלתי להשתפר, גם בטעמים וגם בנראות ושמתי לב שאני מוצאת את עצמי כל הזמן במטבח. דגדג לי באצבעות לגעת בבצק, לאפות ואז הבנתי שמצאתי אהבה חדשה.
"התחלתי ללמד את עצמי כל מה שאפשר, הרבה ניסיונות במטבח שכשלו, עד שהצלחתי להגיע לתוצאה המושלמת שאני שואפת אליה. בכל פעם, אני לומדת עוד ועוד דברים, כי אין גבול לכמה שאפשר ללמוד בתחום הזה ואני ממש נהנית לאפות ולשמוע שאנשים אוהבים את המאפים שלי".
איך נראה יום שישי שלך?
"ימי שישי שלנו מוקדשים לזמן טבע. אנחנו קמים מוקדם ויוצאים לעשות מסלולי טיולים ברמת הגולן, לפעמים ברגל, ולפעמים באופניים, עם פק"ל קפה ותה וסנדוויץ' טוב שהכנו לדרך. אחרי שנהנינו בטבע, ראינו נחלים, פריחות ומפלים ברחבי הגולן, אנחנו חוזרים הביתה ומתחילים להכין את שבת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"אין ארוחה בלי החלות שלי והחומוס של בעלי, זו מנת הדגל שלנו בבית. בחורף, אנחנו מכינים מרקים טובים, דגים (אני צמחונית) ובשר בבישול ארוך לבעלי, אורז וכמובן סלט ירקות עשיר במיוחד מירקות תוצרת חקלאית רמת גולנית מדהימה".
זיכרון ילדות משבת
"בילדותי, היינו נוסעים באופן קבוע לטייל עם המשפחה, עושים 'על האש' באחד הפארקים באזור וכל טיול היה מסתיים בגלידה, בדרך הביתה".
הכי כיף בשבת שלך
"מאז שגיליתי את השבת, אני ממש אוהבת את המנוחה והשקט. אנחנו שומרים שבת, אז אין פלאפונים, או הסחות דעת אחרות וזה מדהים בעיניי. יום אחד בשבוע שיש שקט ומנוחה אמתית".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"אנחנו קוראים המון ספרים בשבת, הספר האחרון שקראתי היה 'סודות של מליונרים' ולפניו קראתי את 'הקרב על החרמון', בפעם השלישית".
המלצה על ספר
"'סודות של מליונרים', ספר מדהים שפתח לי צוהר לעולם ההתפתחות האישית. נותן כלים מדהימים להתקדמות לעבר המטרות שלנו בחיים, הפיתוח האישי, הגשמת חלומות. הוא משנה את צורת ההסתכלות על החיים. "גם 'הקרב על החרמון' הוא ספר חובה, בעיניי, מספר את הסיפור על הקרב הנורא שהיה על החרמון וכמה לא מובן מאליו שאנחנו חיים כאן בחבל ארץ הכי יפה שיש הזה, שנקרא רמת הגולן".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"גידי גוב! האיש הזה כל כך מצחיק אותי ואני חיה על המוזיקה שלו".
מה עושה בשעות הפנאי?
"כל זמן פנוי שיש לי, אני או אופה במטבח, או יוצאת לטיול בטבע. זה מחייה אותי".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"אני ובעלי גויסנו ביומה הראשון של המלחמה ואחרי לחימה ארוכה של בעלי בעזה, החלטנו שהחיים שלנו יקרים והגיע הזמן לחיות אותם. אז עברנו לרמת הגולן, חודש אחרי שבעלי יצא מעזה. "ידענו שיהיה קשה עם העסק, כי זו מלחמה, אבל לא ויתרנו. זה היה החלום שלי לעבור לגולן ולהתחיל פה עסק עם התשוקה שלי – האפייה.
"בעלי עדיין נמצא בסבבי מילואים והמלחמה עצמה קשה לכל אחד מאתנו. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולשלוח חיזוק לכל מי שקורא את זה ולכל נשות המילואים הגיבורות, שמתמודדות עם מציאות לא פשוטה בכלל. שולחת לכן את כל החיזוקים שבעולם".
מהו המוטו שלך בחיים?
"פשוט להיות טובים, כלפי עצמנו, כלפי אחרים, וכלפי הטבע ולהגיד תודה בכל יום על מה שיש".
מהו החלום שלך?
"החלום הכי גדול שלי, מאז שאני זוכרת את עצמי, היה לגור ברמת הגולן. ברוך השם, השנה זכיתי להגשים אותו ובשיא המלחמה ארזנו הכול ועברנו לכאן. מבחינתי, אני נולדתי מחדש מהרגע שעברתי לגולן. משהו במקום הזה נותן לי כל כך הרבה שקט נפשי, משמח אותי. אין מקום כמו רמת הגולן, זה הבית.
"אז עכשיו אני חולמת להמשיך להגשים את עצמי בכל בוקר מחדש, לשמח אנשים אחרים, לעשות טוב בעולם".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את כל הגולן. הגולן זה הנשמה שלי, המפלים, האוויר, הפריחה בכל מקום, הנחלים שזורמים במלוא עוצמתם בחורף, האנשים הטובים.
"קצב החיים פה. אני אוהבת הכול ברמת הגולן, אפילו את המרחק מהכול".
מה את מאחלת לעצמך?
"להיות אדם שנותן ערך ומשמעות בעולם, להיות תמיד בשמחה, והכי חשוב – להיות חזקה ובריאה".
