נועם אייזיק, מחוקוק, ידע תמיד שהוא רוצה להגיע לשריון, לחטיבה 401. אחרי שנת שירות, התגייס, הגיע לחטיבה, נפצע בפעילות והיום הוא הרס"פ של גדוד 9. המסר שלו: "שריון זה משפחה"
אני סמ"ר נועם אייזיק, בן 22, מקיבוץ חוקוק, משרת כרס"פ בגדוד 9, של חטיבת השריון 401.
יש לי אח גדול, אוהד, בן 26, ואחות קטנה, נטע, בת 15. אני מאוד אוהב לעשות ספורט, להתאמן ולשחק כדורגל.
למדתי בתיכון "בית ירח", ליד דגניה, למדתי בכיתה קטנה במגמת כלבנות. במגמת הכלבנות לומדים איך לאלף כלבים ואיך להתייחס אליהם ומכיוון שאני מאוד אוהב ומחובר לכלבים בחרתי ללמוד במגמה הזו.
לפני גיוסי לצה"ל, עשיתי שנת שירות בפנימיית "ארזים", במושב שדה יצחק, פנימייה של ילדים ונוער בסיכון בגילאים 5-18.
במהלך שנת השירות, הייתי אחראי על הילדים הצעירים יותר, בגילאי 5-13, הרגשתי ממש כמו אחיהם הגדול. השנה הזאת עיצבה אותי, ביגרה אותי ותרמה לי המון.
בעקבות סיפוריו של אחי, אוהד, אשר שירת כסמ"פ בגדוד 9, בעקבות עוד קצינים מהקיבוץ שחלקם משרתים בגדוד עד היום ובעקבות אהבת הקיבוץ לחיל השריון, ידעתי מההתחלה שאני רוצה להיות לוחם בחיל השריון, בחטיבה 401.
התגייסתי בנובמבר שנת 2014 לחטיבה 401, בדיוק כמו שרציתי. לאחר כשנתיים שהייתי לוחם בגדוד, תפסנו קו בעזה ובזמן עבודות על הגדר עם הטנקים, נפצעתי פציעה קשה ומצערת ברגל, שבעקבותיה נאלצתי להיעזר בקביים במשך כארבעה חודשים.
לאחר שהשתקמתי מן הפציעה, חזרתי לגדוד בתור סרס"פ. אני מאוד אוהב את העבודה שלי מול שאר האנשים, בין אם זה עם החימוש, עם מחלקת הרכב, עם המודיעין, עם אגף המבצעים ועוד.
"אני מאוד מרוצה מהתפקיד שלי. אני מרגיש לפעמים שאני האבא והאימא של החיילים, הדמות הלוגיסטית הפיקודית של הפלוגה שלי. כיום חטיבה 401 נמצאת באימון ברמת הגולן, מה שאומר שאני נמצא ממש קרוב לביתי"
לאחר זמן מה, התקדמתי בתפקיד והפכתי להיות רס"פ הגדוד. אני מאוד מרוצה מהתפקיד שלי. אני מרגיש לפעמים שאני האבא והאימא של החיילים, הדמות הלוגיסטית הפיקודית של הפלוגה שלי.
כיום חטיבה 401 נמצאת באימון ברמת הגולן, מה שאומר שאני נמצא ממש קרוב לביתי. זה יתרון עבורי לראות את הנופים ולהכיר לעומק את הגזרה שאני כל כך מחובר אליה.
לא אשקר, לפעמים קשה להיות קרוב לבית, אך בצבא, אבל התחושה של להיות במקום שאתה מכיר ואוהב תמיד מעודדת ומחזקת.
הקיבוץ שלי, חוקוק, ממש קרוב לכנרת, אזור מאוד יפה. אני אוהב לטייל בסביבה בשבתות, מכיר בעל פה את רוב האזור, את האגמים ואת הנחלים.
אני חושב לחתום לקבע ולהמשיך את דרכי בצבא ולאחר מכן, מתכנן לטוס לאוסטרליה ולטייל.
ברצוני להעביר מסר למלש"בים המתגייסים לחיל השיריון: לא פשוט להיות לוחם ולטפל בטנק, אבל זה שווה את זה. התפקיד מאוד מאתגר ומפתח. חשוב להבין שלטנקים יש חשיבות עצומה ושחיל השריון זה משפחה. הצוות שלך מונה ארבעה אנשים, שאתם אתה עושה הכול ביחד: ישנים, אוכלים, מתאמנים ועוד. זאת חברות לכל החיים.
