אוהבים יין? הוא לא מגיע בקלות לכוס שלכם. מחלת הקימחון נחשבת לאחת הקשות בענף הגפן בישראל ובעולם. מה מקורה? מהיכן היא הגיעה לישראל? כיצד התמודדו אתה ב-130 שנה אחרונות, החל מאיכרי המושבות הראשונות ועד כורמי הגולן בימינו?
1897 הייתה שנה דרמטית וחגיגית בתולדות התנועה הציונית. בבאזל, התכנס הקונגרס הציוני הראשון וההתרגשות הייתה גדולה, אבל בארץ הייתה זו דווקא שנה לא מוצלחת, לפחות מבחינה חקלאית. מגפת פילוקסרה חזקה תקפה שטחי כרמים נרחבים באירופה ובארץ ישראל. כנימת הפילוקסרה תוקפת את שורשי הגפן ועלולה לגרום למותה. להזכירנו, התקופה היא ימי העלייה הראשונה, הברון רוטשילד נטע את מיטב כספו בכרמי היין של המושבות הצעירות (יקבי "כרמל מזרחי" הידועים) ומגפה שכזו היוותה איום של ממש על החקלאות העברית המתחדשת. אך לא איש כברון רוטשילד יירתע. במצוותו, אצו רצו האגרונומים והביאו מארה"ב ואירופה גפנים עמידות בפני המזיק הקשה וראשון לציון צהלה ושמחה.
אלא שעם הזמן, הסתבר שגם לגפנים אלו צרות משלהן. או כמו שאומרים הזקנים: "דברים רעים באים בשלשות" וכך אכן קרה, במחצית השנייה של המאה ה-19. נוסף לפילוקסרה המקומית הגיעו עוד שתי מחלות מארה"ב ואיימו להכחיד את גידול הגפנים. האחת היא כשותית הגפן והאחרת, נשוא סיפורנו, מחלת קימחון הגפן.
מדי פעם, יוצא לעבור ליד כרמים שפורחים בשלל גוונים, או ליתר דיוק, בראשי השורות של הכרם שתולים שיחי ורדים המעניקים ארומה צבעונית לכרם. זו לא איזו גחמה גינונית של הכורם. מתברר כי הוורד, כמו הגפן, רגיש למחלת הקימחון, ואפילו קצת יותר רגיש, כך שלמעשה מדובר בסוג של סיסמוגרף ביולוגי, המתריע על ביקורים לא רצויים.
אז מהו הקימחון, בעצם? ראשית כשמו כן הוא, דומה לקמח. פטריה בעלת שם מאיים 'Erysiphe necator' מחבבת במיוחד תנאי לחות ואשכולות ענבים וכששני אלו נפגשים, יש לה חגיגה. אשכול נגוע נראה מצומק ומכוסה מעטה קמחי, לא נראה טוב וגם לא נטעם טוב. בבציר ידני, אפשר פשוט לדלג על אשכול כזה, אבל בבציר הממוכן זו כבר ממש בעיה. או כמו שאומרים הייננים: "יין טוב מתחיל בכרם" ואם יש בעיה בכרם, תרגישו את זה ביין.
אלא שעם הזמן, הסתבר שגם לגפנים אלו צרות משלהן. או כמו שאומרים הזקנים: "דברים רעים באים בשלשות" וכך אכן קרה, במחצית השנייה של המאה ה-19. נוסף לפילוקסרה המקומית הגיעו עוד שתי מחלות מארה"ב
ליאור גור הוא דוקטורנט ב"מכון שמיר למחקר" ותחום עיסוקו בזמן האחרון הוא מחלת הקימחון. בתור שלב ראשון, יצא לבדוק את השאלה הישראלית כל כך – מי היה הראשון שזיהה? בספרות המחקר מצוינת שנת 1834 כפעם הראשונה בה דווח על המחלה. זה קרה בצפון אמריקה ולכן מקובל שכמו קוקה קולה וקורנפלקס, גם הקימחון זה ייבוא מאמריקה. את ההנחה הזו מבקש ליאור לבדוק מחדש.
אחד המשלים המפורסמים בתנ"ך הוא משל הכרם: "כרם היה לידידי בקרן בן שמן" כך פותח הנביא ישעיהו וממשיך בסדרת פעולות חקלאיות הכרחיות: "ויעזקהו, ויסקלהו, וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו, וגם יקב חצב בו", ללא ספק טיפול של מחלקה ראשונה, אלא שכרגיל יש פער בין הרצוי למצוי: "ויקו לעשות ענבים, ויעש באושים". האם באושים זה כינוי כללי לענבים לא מוצלחים, או שמא ניתן לראות כאן עדות לפתולוגיה מסוימת? העובדה שיש בארץ טיפוסי קימחון שונים מאשר באירופה עשויה אף היא לרמוז על מקור מקומי, אולי נגלה שהקימחון דווקא מדבר עברית ולא אנגלית.
כל זאת ועוד, בעקבות ספרים עתיקים, קטעי עיתונות מראשית המדינה וחומר ארכיוני מרתק. וכמובן חזית המחקר בימינו.
מתי: 08.10.18
היכן: חוות מעלה גמלא
צילומים: קרן לוי
