כשהמן אומר “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד”, הוא מדייק: גם כשעם ישראל מפורד, הוא עדיין עם אחד, עם סגולה שכוחו באיכותו לא בכמותו. הדבר מודגם באיסור למנות את ישראל על פי ראש, שכן הכימות עצמו מגביל את האיכות הרוחנית. החשוב הוא האישיות ולא המספר האישי
וידבר ה’ אל משה לאמור כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה’ בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית שקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה’ כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה ייתן תרומת ה’ העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט…”
התורה אוסרת למנות את ישראל על פי ראש של כל אחד ואחד, אלא אם רוצים למנותם עושים זאת באמצעות חפצים, באמצעות חרסים, טלאים, או מחצית השקל. צריך להבין מה עניין הלאו הזה של לספור את ישראל. עם ישראל הוא עם סגולה – “מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ…” על עם ישראל נאמר שלא ייספר ולא יימנה “הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב…” המשנה אומרת שאם יש לאדם תבואה לא ספורה הוא יכול להתפלל שהיא תספיק לו לכל השנה, אולם אם הוא שקל אותה ויש לו כמות מסוימת, למשל 5 קג’, הוא לא יכול להתפלל שתספיק לו לכל השנה, כי היא תספיק לו בדיוק כמו ש- 5 קג’ מספיקים. כלומר ברגע ששוקלים או סופרים ותוחמים דבר מסוים ע”י מידות ומספרים אנושיים הכמות “עובדת” על פי הטבע, אם לא מונים הכמות מתברכת ונותנת יותר מטבעה.
עם ישראל הוא עם סגולה החשיבות שלו היא באיכותו לא בכמותו, הוא יחידה עצמאית בעולם המקרינה מהודה בלי פרופורציה לכמות האנשים שבה. כאשר הגרמנים ימ”ש רצו לפגוע בסגולת ישראל, הם מספרו את היהודים וגזלו מהם את אישיותם, גם בהלכות צבא ומלחמה דורשת התורה “והיה מחניך קדוש”. מטרת הלכות הצבא היא לשמור על צלם האדם גם בשעת הקרב, כלומר מה שחשוב זה האישיות לפני המספר האישי.
המשנה אומרת שאם יש לאדם תבואה לא ספורה הוא יכול להתפלל שתספיק לו לכל השנה, אולם אם הוא שקל אותה ויש לו למשל 5 קג’, היא תספיק לו בדיוק כמו 5 קג’. כלומר, ברגע שתוחמים דבר מסוים במספרים, הכמות “עובדת” על פי הטבע, ולא מתברכת ונותנת יותר מטבעה
מצוות מחצית השקל מהווה את הרעיון של אחדות ישראל, כל ישראל ערבים זה לזה וזה בזה. ממחצית השקל עשו את אדני המשכן – את הבסיס, ומכסף זה השתמשו בקורבנות ציבור, כלומר כולם שותפים בקורבן אחד. בעיקרון על אדם מישראל לקיים תרי”ג מצוות, כנגד רמח’ איברים ושסה’ גידים, אולם שום אדם מישראל לא יכול לקיים את כל המצוות. יש מצוות ששייכות לכהן, יש מצוות ששייכות לעשיר, יש מצווה למשל לתת גט ויש מצווה להחזיר את גרושתו, כיצד נקיים תרי”ג מצוות? אלא, אם כולם ערבים זה לזה הרי כשהכהן נכנס להקטיר קטורת הרי כל אחד מאיתנו מקטיר יחד איתו, כל למעשה כולנו מקימים תרי”ג מצוות משל לגוף אחד עם הרבה איברים.
לא בכדי אומר המן “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד…” הוא עומד על נקודת האחדות – למרות שאנחנו מפוזרים אנחנו עם אחד. חז”ל אומרים ששקל בגימטרייא שווה “נפש”, כלומר כל ישראל הם נפש אחת “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט” – כולם שווים.
אומרת המשנה “איזהו העשיר השמח בחלקו” העשיר נבחן במה שיש לו, לא במה שאין לו, גם אם יש לו מיליון והוא רוצה 5 מליון, הוא לא עשיר כי הוא מתמקד בחיסרון. על זה נאמר “נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה’”. כשאדם שבע רצון במה שיש לו הוא מלא ברכת ה’.
ה”שפת אמת” אומר – “כזה יתנו” “הראה לו מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו”. לכאורה למה צריך להראות מטבע של אש? כל אדם יודע מה הוא מחצית השקל. אלא, אם יתנו את מחצית השקל בהתלהבות כמו אש, יש בכוחו של מחצית השקל לכפר על נפשותיכם.
