בספר הביכורים שלה, "עגלות", מיטיבה בדיחי לתאר את המדרון החלקלק של ההתמכרות לכסף, לעגל הזהב, אך גם את המעצורים והבלמים שכל אחד מנסה להפעיל, רק לעתים בהצלחה
את שמה של הסופרת טל בדיחי, רובכם בוודאי טרם שמעתם. אז אל תשכחו איפה, מתי ובעיקר ממי שמעתם אותו לראשונה.
אין זה מקרה שלא שמעתם עליה. מדובר בסופרת צעירה (בת 32), שזה עתה הוציאה את ספר הביכורים שלה. אך על פי הספר הראשון, אני בטוח שהיא תגיע רחוק.
הספר, שיצא לאחרונה בהוצאת "כתר-מודן", הוא רומן בשם "עגלות". הספר עוסק בעולם העגלות – מקום העבודה של צעירים ישראלים רבים, שיוצאים לארה"ב כדי לעבוד במכירת מוצרים ישראליים ולעשות הרבה כסף ומהר.
הספר כתוב היטב, קריא, מותח ומרתק. קראתי אותו בהנאה רבה ולמדתי ממנו המון.
עולם העגלות המתואר בספר, הוא עולם דקדנטי, עולם של שקר, של אובדן מעצורים ערכיים, הן במרדף אחרי הכסף והן בהפקרות המינית, רחוק ת"ק פרסה מעולמי. מה שקראתי בספר העמיק עוד יותר את סלידתי מהעולם הזה
עולם העגלות המתואר בו, הוא עולם דקדנטי, עולם של שקר, של אובדן מעצורים ערכיים, הן במרדף אחרי הכסף והן בהפקרות המינית, רחוק ת"ק פרסה מעולמי. מה שקראתי בספר העמיק עוד יותר את סלידתי מהעולם הזה.
דווקא כשזאת היא נקודת המוצא שלי בקריאת הספר, עליי לציין שבדיחי הצליחה, בכישרון רב, להציג את העולם הזה בצורה לא-שיפוטית, רב-ממדית, מורכבת מאוד, שמאפשרת לקורא לבחון את התופעה מזוויות שונות.
כל הדמויות, ללא יוצא מן הכלל, אינן פלקטיות. גם מי שמצטייר כמפלצת, מתגלה כבעל צדדים אחרים, אנושיים ויפים. הספר מלא הפתעות, אך בעיניי, יותר משהעניין הוא בהפתעות שבעלילה, הוא בהפתעות שבהכרת הצדדים האחרים של הגיבורים. הדבר נכון לגבי כל הגיבורים, שמתגלים ברגעי שפל איומים, אך גם ברגעי התעלות מעוררי השראה. לעתים, דווקא מה שנראה כרגעי התעלות, מתברר לאחר זמן קצר כשקר, כמצג שווא ולהפך.
ההתמכרות
בדיחי מיטיבה לתאר את המדרון החלקלק של ההתמכרות לכסף, לעגל הזהב, אך גם את המעצורים והבלמים שכל אחד מנסה להפעיל, לעתים בהצלחה ולעתים בחוסר הצלחה; לעתים, כשהוא משקר לעצמו ומשכנע את עצמו בצידוקים לא-אמתיים, אך גם הם מעידים על ניסיון להתמודד עם ההידרדרות. כמו בכל התמכרות, קשה מאוד לעצור ולקפוץ מהעגלה. כל הדמויות בספר קרועות בין ההתמכרות לבין הניסיון להיחלץ ממנה.
גם סוגיית החברוּת מורכבת מאוד. בתוך עולם הדקדנס הזה, שיש בו המון שקר, אגואיזם, רוע, נכונות לדרוך אחד על השני במאבק הישרדות, יש לא מעט גילויים יפים של חברות. לפעמים, מה שנראה כגילוי של חברות מתגלה בהמשך כשקר ומתוך אותו השקר, שוב מתגלית חברות. זה מבלבל, אך הבלבול הזה הוא יופיו של הספר.
המורכבות אינה רק בתיאור הדמויות, אלא גם בהצגת עולם העגלות. עם כל השקר והדקדנס שבו, יש בו גם גילויים הראויים להערכה והספר יוצר הזדהות עם הדמויות שפועלות בחריצות להשגת מטרה שקבעו לעצמן, עם רצון להוכיח את עצמן ותוך התמודדות עם קשיים ומכשולים רבים. כך, גם אם יש ציניות רבה בנאומי ה"ציונות" שבהם יונתן ומיקי, בעל החברה ומנהל האזור (בהתאמה), ממריצים בהם את העובדים, ניתן לראות גם את הצדדים החיוביים בחוויה השלילית הזאת.
"מה היינו עושים בלעדינו"
הספר כתוב בגוף ראשון. הגיבורה, נטע, היא בת מושב צעירה, שיצאה לארה"ב לעשות כסף, הרבה ומהר, בתוך עולם הפוך לעולמה הארצישראלי, המושבי, המשפחתי. כקורא, הזדהיתי עם דמותו של אחיה, רוני, שמשמש מעין "מקהלה יוונית" בטרגדיה הזאת
הספר כתוב בגוף ראשון. הגיבורה, נטע, היא בת מושב צעירה, שיצאה לארה"ב לשבור שבר, כלומר לעשות כסף, הרבה ומהר, בעבודה בעגלות, בתוך עולם הפוך לעולמה הארצישראלי, המושבי, המשפחתי. כקורא, הזדהיתי עם דמותו של אחיה, רוני, הקשר שלה עם הארץ והמושב, שמשמש מעין "מקהלה יוונית" בטרגדיה הזאת, שמשקף לנטע את העולם אליה היא נשאבת ומזהיר אותה. אך אם בטרגדיה יוונית הסוף האפל ידוע מראש, הספר הזה רצוף הפתעות ובכל פעם שנדמה שהוא הולך לכיוון של פתרון מסוים, יש טוויסט בעלילה, בעיקר, בסיום המפתיע.
באשר לסיום, אני מעריך שכל קורא ישפוט בינו לבינו, אם זהו "האפי אנד". על התפנית שבסיום הספר, יש לי תובנות רבות, אך כדי שלא לעשות קלקלן [=ספוילר], אשאיר אתכם במתח.
הספר מוקדש "לאחים שלי. מה היינו עושים בלעדינו". איזה יופי של הקדשה! כיוון שאני מכיר את המשפחה, וזה המקום לגילוי הנאות, אני בהחלט מבין את ההקדשה ומזדהה אתה.
סביר להניח שאלמלא ההיכרות האישית עם משפחת בדיחי, ממושב קשת שבגולן, לא הייתי קורא ספר על הנושא הזה, כי הוא לא ממש בתחומי העניין שלי. אבל זכיתי וקראתי. ואני שמח להמליץ עליו.
