ראשוני משפחת עבו הצפתית עלו לעיר מאלזג'יר, לפני כ-200 שנה. השפעתם על עירם, והאזור כולו, ניכרת עד היום
אביתר ליכטמן, בי"ס שדה "קשת יהונתן"
בימים אלו ממש, אנחנו חוגגים ומציינים את ל"ג בעומר, עם קשר הדוק וחזק לגזרה הצפונית. שיא החגיגות, כמובן, מתקיימות בציון קברו של ר' שמעון בר יוחאי, אליו מגיעים מדי שנה למעלה מחצי מיליון אנשים, ביום שלפי המסורת הוא נפטר ומסר בו סודות תורה ש"האירו" את העולם. זאת אחת הסיבות בגללן מדליקים מדורות אש מאירות.
אני רוצה לתאר את חגיגות ל"ג בעומר מזווית ציונית אחרת, של משפחה אחת שורשית וגדולה, שבסיסה היה בעיר צפת, אך פעולותיה השפיעו על כל מרחב הגליל, ואפילו על כל המרחב הארץ-ישראלי: משפחת עבו.
אחת מפעולותיו, שהשאירו את חותמן עד היום, היה שיפוץ מבנה הקבר של רבי שמעון בר יוחאי. עד אותה עת, היה במקום מבנה מוזנח. משפחת עבו בנתה מבנה מפואר על הקבר וכאות תודה, העניקו יהודי האזור למשפחה ספר תורה על שמם
ראשוני המשפחה, שראשי התיבות שלה הם עשויים באמת וישר, שמלמדים על שאיפתם כיצד לנהוג בחיים ובמסחר, עלו מאלג'יר, לפני כמאתיים שנה והתיישבו בצפת. כאשר הגיע לצפת אבי המשפחה, הרב שמואל עבו, ראה כי מצבם של היהודים בעיר הוא בכי רע. באותה תקופה, כמעט כל היהודים בארץ התרכזו בארבע ערי הקודש – ירושלים, חברון, צפת וטבריה, כאשר רבים מהם נתמכים בכספי נדבות שהגיעו מחו"ל. יהודי צפת, שהתפרנסו בדוחק, סבלו גם משכניהם במרידות נגד השלטון ופרעות שהיו מתפתחות מעת לעת. כאשר השלטון העות'מאני מצדו לא דואג לרווחתם וביטחונם.
במקביל, החלו להיכנס לארץ ישראל נציגיהן של המעצמות הגדולות בעולם, ששאפו לקנות יותר ויותר אחיזה בשטחי האימפריה העות'מאנית, שהלכה ודעכה ובפרט בשטחיה ב"ארץ הקודש". הרב עבו פנה אל שלטונות צרפת, אתם היה בקשר עוד מימיו באלג'יר והוביל לכך שהוא יהיה נציגם הרשמי – קונסול, בצפת ובאזור הגליל. לאחר פתיחת הנציגות, פעל להעביר רבים מיהודי הגליל לקבלת נתינות צרפתית ובעצם, קבלת חסות והגנה.
אחת מפעולותיו, שהשאירו את חותמן עד היום, היה שיפוץ מבנה הקבר של רבי שמעון בר יוחאי. עד אותה עת, היה במקום מבנה מוזנח. משפחת עבו בנתה מבנה מפואר על הקבר וכאות תודה, העניקו יהודי האזור למשפחה ספר תורה על שמם, שיוכנס למתחם המשופץ. את ספר התורה, הובילו בתהלוכה רבת-משתתפים, מבית עבו, שבעיר העתיקה של צפת ועד לציון הקבר במירון. מה שהחל כתהלוכה חגיגית ספציפית, הפך עם השנים למסורת היסטורית, שפותחת את חגיגות ל"ג בעומר, מדי שנה. כעבור כמה שנים, הוחלף ספר התורה על ידי הרב יצחק עבו, בנו של הרב שמואל ומאז, הספר הזה עושה את דרכו, מדי ערב ל"ג בעומר, להילולה, במשך למעלה מ-180 שנה.
לצד סיוע כלכלי לבני הגליל, וגם שיפוץ ושיקום העיר צפת לאחר רעש האדמה הקשה שפקד אותה ב-1837, עסקו בני המשפחה בהרחבת ההתיישבות ברחבי הגליל. הם רכשו אדמות רבות ממשפחות ערביות מקומיות ומכרו אותן לעסקנים שפעלו להקמת יישובים חקלאיים. כך קמה המושבה משמר הירדן, אותה הזכרנו בעבר, שאדמותיה נרכשו מבני משפחת עבו וכן המושבה יסוד המעלה. כך קמה המושבה ראש פנה, שגם בגרסתה הראשונית כ"גיא אוני", קיבלה את תמיכתם של בני המשפחה. אנשי ראש פנה אף נתנו להם מקום של כבוד ב"ועד חברי המושבה", כפי שמופיע בתקנון הרשמי שלהם, מ-1883: "נוסף על חברי ועד המושבה, החכם הספרדי הרב יעקב חי (עבו) 'ראש הנכבד' ואחיו החכם, האדון יצחק מרדכי, 'חבר נכבד', יען שפעלו ועשו הרבה לדבר הזה ועבור הרעיון בעד קניית האדמה וחלקנו להם הכבוד, שיהיו לנו לחברים ויתנו לנו עצות נכונות".
לבני המשפחה, שסייעו לא רק ליהודים, ובתהלוכות המסורתיות השתתפו פעמים רבות גם דרוזים וצ'רקסים, עוד זכויות רבות בארץ ישראל, שקצרה היריעה מלתאר… אז שיהיה לכולנו ל"ג שמח.
לפרטים, הארות ותוספות, אביתר ליכטמן, "קשת יהונתן" evykeshet@gmail.com
