הוא הבעלים והשף של "הבקתה" ברמות, אב לחמישה, סב לשישה וביום שישי אחד, הבית נתקע בלי דגים. עשו חריימה עם סלמון, יצא אדיר. האורח שלי לשבת הוא גדי אזולאי
קצת על עצמך:
"גדי אזולאי, בן 65, נשוי לאיריס, אבא לחמישה וסבא לשישה. מתגורר כבר 38 שנה במושב רמות שבגולן. בעלים ושף של מסעדת 'הבקתה', מסעדה בשרית כשרה ומתחם בקתות עם ארוחות בוקר. הכול קורה במקום אחד, מגורים, משפחה, עבודה, עסק, חברה, קהילה.
"נולדתי בגבעת שמואל. כשאבא הבין שאזולאי ואלפרון זה קרוב, אפילו מסוכן, עברנו למושב נורדיה , בראייה לאחור – טוב שכך!
"ילדותי ונעוריי עברו בנורדיה, ספינת הדגל של משקי בית"ר. חונכתי על תורתו של ז'בוטינסקי וכשהגעתי לפרקי, חינכתי לאורה. העניין הזה (לא רק הרצל מתהפך בקברו, ז'בוטינסקי, לפי הבנתי, כבר עשה כמה וכמה גלגולים…) ראוי לדיון עמוק בהזדמנות אחרת".
"אני אוהב את הגולן, אהבת נפש. יותר מכך, אני אוהב את הגולניוּת. יש בנו משהו, באנשי ובני הגולן, קשה לי להגדיר את התכונה הזו, אך היא ניכרת ומציצה מכל אחד מאתנו. תחושת השייכות הזו מציפה אותי אושר"
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי מתחיל מוקדם. הכנות ואפייה למועדון ארוחת הבוקר שלנו, בבקתה ברמות ומסתיים בנעילת מקררים מסופקת. נותר רק לקבל את האורחים בבקתות.
"שנ"צ שאינו נגדע בעודו באיבו כמו בימי החול… והנה השבת כבר פה".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת ליל שישי היא אוכל של בית… הילדים שלי מתגעגעים לאוכל של בית. מי היה מאמין שמתבגרים ובוגרים יעדיפו תבשילים של אימא על פני הסטייקים המופלאים של אבא…
"באחד מימי השישי, נרדמתי בשמירה ולא היה לאיריס שתחיה לא נסיכת הנילוס ולא מרלוזה, שהשם ישמור.
"בלית ברירה, עשינו חריימה, עם נתח סלמון. יצא אדיר! זו המנה האולטימטיבית שלי ליום שישי, סלמון בסגנון חריימה".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"שולחן השבת שמור אצלי לילדים ולעתים, לחברים שלהם שמצטרפים. זה הכיף שלנו.
הוא עמוס מאכלים 'ביתיים' לשמחת הילדים והנכדים (ולעלבוני…) החוויות של כולם צפות ונידונות סביב השולחן. איריס ואנוכי שותים אותם בצמא גדול. השיחה שמתרחשת סביב הדברים מושכת אותנו עמוק לתוך הלילה.
"כשהארוחה מתפזרת, אנחנו (שתחיה וסחבק) נהיים קצת נוגים. ייקח עוד שבוע לפחות עד הפעם הבאה".
זיכרון ילדות משבת?
"כילד, תפקידי ביום שישי היה לעזור לאבא להכין את הגינה לשבת. אחי הבכור עזר לאימא להכין את הבית. הקטן היה נטול תפקידים… אהבתי את אחר הצהריים האלה. בסופם, הלכתי עם אבא לבית הכנסת.
"כל התפילה, חיכיתי בשקיקה לרגע שכולם שרים אדון עולם ומקפלים תוך כדי שירה את הטליתות, איזו מתיקות הייתה שם באוויר.
"כשהמתפללים התחילו לברך גם אותי באופן ישיר ב'שבת שלום', ידעתי שנהייתי בחור של ממש…".
עיתונים או ספרים בשבת?
"ספרים אני קורא רק בחופשה ארוכה. השבת קצרה לי מדי לקרוא ומתסכל להשאיר ספר על השידה שבוע שלם, עד שנוגעים בו שוב.
"בשבת אני נח, ממש נח. למרות שאינני דתי, אולי אפילו בגלל… השבת שלי היא שבת של מנוחה, רביצה רוגעת, הסנפת הילדים והנכדים, כשאני זוכה לנוכחותם".
מה עושה בשעות הפנאי?
"אין לי שעות פנאי, יש לי שעות מנוחה. בורכתי בכך שאני עסוק רק בדברים שאני מאוד אוהב לעשות ואני משלב באופן אולטימטיבי תחביבים ועבודה, תחומים משמעותיים לי ותפקידים".
מהו החלום שלך?
"יש לי חלום, שהעולם יסתדר כך שילדים לא יסבלו בו. שהורות נכונה תהיה נחלת האנושות כולה. דור אחד כזה והעולם יהפוך לטוב, בעצם למצוין".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"אני אוהב את הגולן, אהבת נפש, את הנופים המתחלפים לפי עונות השנה, אי אפשר להפסיק להתרגש כשהמסך הירוק עם הנקודות החומות (העצים שבשלכת) מתחלף, סביב פסח, למסך חום עם נקודות ירוקות. סביב ט"ו בשבט, מתהפך וכך חוזר חלילה וברקע הכנרת, בשלל כחוליה.
"יותר מכך, אני אוהב את הגולניוּת. יש בנו משהו, באנשי ובני הגולן, קשה לי להגדיר את התכונה הזו, אך היא ניכרת ומציצה מכל אחד מאתנו. תחושת השייכות הזו מציפה אותי אושר".
מה אתה מאחל לעצמך?
"לי אני מאחל חיים שמחים, שלא ייגרע מאהבתי לעיסוקי וכך יימשך עד עולם, או עד ה-'120'".
