גדלה כמושבניקית יחפנית אסלית והיום – מאפרת נשים ומוציאה את כל יופי שלהן החוצה. בשישי, מלכת השולחן היא הטחינה. האורחת שלי לשבת היא נופר בן צבי
קצת על עצמך
"נופר בן צבי, אימא לארבעה מתוקים ואישה לאלעד, בן הגולן, מגבעת יואב. הכרנו כשהייתי בגרעין 'עודד' והדרכתי במושב".
עיסוק
"אני ואלעד אנשי ידיים. אני מאפרת ומסרקת כלות, מעבירה סדנאות איפור לנשים עסוקות. האהבה שלי היא לראות מהן נקודות היופי והאור של כל אישה.
"באיפור שלי אני מדגישה ומוציאה את כל היופי החוצה. אני לא ממציאה שום דבר חדש, רק מדגישה ונותנת לנשים את המתנה לראות את היופי של עצמן, במלוא הדרן. זה תהליך קסום!
"הוא אופה בעבודת יד. יש לנו מאפייה משפחתית קטנה ונפלאה בקיבוץ".
מגורים
"מבוא חמה".
איפה נולדת וגדלת?
"במושב עין עירון, ליד פרדס חנה, בין הפרדסים לרפת של ברוך, בין טיולים לאלון הבודד, לשחייה בבריכת אגירה. מושבניקית יחפנית אסלית".
איך נראה יום שישי שלך?
"לרוב אטרף, בין הבישולים לניקיונות, לקפה וקרואסון במאפייה (חייבת), לסדנאות איפור ופגישות עם כלות.
"אם בנס, הספקתי לבשל ולנקות בחמישי, אז השישי הוא תענוג גדול. יושבת עם חברות במאפייה ובצהריים, מפרגנים באיזה טיול קצר, בגולן היפה שלנו".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"אני אוהבת סלטים מיוחדים, ירקות בתנור, את כל הקלילים. הוא אוהב בישולים של מאמות – ממולאים, חמין וכאלה. אז כל אחד מכין את מה שאוהב ויוצא משהו וכולם מבסוטים. מלכת השולחן היא הטחינה. אבישי, הבכור שלנו, מכין באדיקות, כי אין בעולם כמו חלה עם טחינה".
זיכרון ילדות משבת
"שבתות אצל מושבניקים זה הזמן לגיוסי עבודה לכל הפרויקטים שלא נכנסים לרצף של השבוע. ניקיון החצר, בנייה של פרגולה, יציקה.
"הגיוסים המשפחתיים היו תמיד זמן של יחד ושייכות, צחוקים ושמחה גדולה".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"פשוט לנוח. שאפשר לישון ולישון ולישון, בלי חשבון".
עם מי הייתי רוצה לשבת בשולחן שבת ?
"עם הסבתות שלי האהובות. הן נפטרו כשהייתי ילדה ומסקרן אותי איך הן היו בשבילי, כבוגרת. גם להגיד להן תודה, על כל האהבה שנתנו לי. הייתי רוצה לחוות אותן עכשיו, כשאני אימא בעצמי".
מה עושה בשעות הפנאי?
"מיליון דברים! הייתי יכולה כבר להיות פנסיונרית בכיף. רוקדת, שרה, לומדת גיטרה, ומגלה עוד ועוד את עולם ה"התמקדות" (focusing) ויש עוד הרבה שהייתי רוצה ומחכים שיהיה לי עוד קצת זמן".
מה לא יודעים עלייך?
"נהגתי מגיל 16 על משאית ברחבי הארץ ('יונימוג', ברישיון טרקטור) ובכלל, הייתי נערה די פראית".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את הצבעים, המרחבים והאנשים".
מהו החלום שלך?
"שיראיינו אותי לעיתון. חולמת הרבה ומתגשמים הרבה. ואיך זה כשמתגשמים? יש חלומות שלי שהתגשמו וההתגשמות שלהן הייתה מאכזבת ומכאיבה. יש חלומות, שכשהם התגשמו, כבר שכחתי שחלמתי אותם ועברתי לחלום הבא.
"היום, כשחלומות מתגשמים, עולה בי בקשה לחוות את הרגע הזה, של חלום מתגשם. כמו ילדה ולהשאיר מקום להתפעמות והשתאות וצווחות עליצות כאלה, של ילדה ותודה גדולה".
מה את מאחלת לעצמך?
"להביא אותי, בנוכחות שלמה וזורחת, לעוד ועוד מרחבים בהרמוניה"
