מעבר לגדר הגבול החדשה, באזור קיבוץ מיצר, ניתן לראות את שרידיו של פרויקט הרכבת האדיר של האימפריה העות'מנית. בין השאר, מנהרה באורך של 250 מ'
אביתר ליכטמן, בית ספר שדה קשת-יונתן
בית הספר שדה "קשת יהונתן" פועל לחיבור האדם, ילדים נוער ומבוגרים, למרחבים בהם הוא חי, מתוך רצון להגדיל את תחושת השייכות למקום. החל מהשבוע, נפרסם פה פינה עם סיפורים על אתרים מוכרים ובעיקר על אתרים לא מוכרים וכן מסלולים, ברחבי הצפון.
היום אנחנו עם מקום מיוחד ולא כל כך מוכר, שנמצא ממש בדרום הרמה, באגן נחל הירמוך.
מהמסילה הראשית, היו לרכבת עוד כמה סעיפים. אחד מהם היה קו הרכבת מחיפה עד דרעא, שלא רחוקה מפה. הסיבה העיקרית לבניית החלק הזה של המסילה הייתה היותה של חיפה מפרץ נוח לעגינה בים התיכון ומקור טוב לקבלת חומרי הגלם לבניית הרכבת
דמיינו לעצמכם, שבמרחק לא רב, הייתם יכולים להיכנס למנהרה, שתיקח אתכם כמעט 120 שנה אחורה… ממש לא רחוק מכאן, נמצאת בדיוק המנהרה הזו, אליה ניכנס היום בסיור וירטואלי…
נצא לרגע מעולם המדע הבדיוני ונדבר על דברים יותר מוחשיים. בסמוך לקיבוץ מיצר, מעל אגן הירמוך, שוכנת מנהרת רכבת, באורך של 250 מטר. אתם בטח שואלים את עצמכם, מה עושה מנהרה כזו בשטח שאין אליו גישה ונמצא ממש על הגבול? טוב ששאלתם!
בשנת 1900, לקראת מלאת חצי יובל לשלטונו של הסולטן עבדול חמיד ה-2, שעמד בראש האימפריה העות'מנית, הוא החליט לצאת במבצע גרנדיוזי, שעיקרו הפעלת רכבת בין סוריה לבין מכה, העיר הקדושה למוסלמים. המטרה הייתה לתת מענה למיליוני המוסלמים שמקיימים את מנהג החאג' והסתמכו על הליכה רגלית ושיירות גמלים.
ככל הנראה, הסיבה העיקרית למבצע הזה הייתה שאיפתו למצב את עצמו כמנהיג המוסלמים בעולם, שדואג לאחת מהמצוות החשובות ביותר באסלאם.
מי שקיבל את האחריות על תכנון הפרויקט האדיר הזה שכלל לא פחות מ-1700 ק"מ של מסילות רכבת, היה נציג האימפריה הגרמנית, ידידתם הגדולה של העות'מנים, המהנדס היינריך מייסנר. מייסנר היה צריך להכשיר כוח עבודה גדול לטובת ביצוע משימת הסלילה וקיבל מהצבא העות'מני 9500 חיילים, שגויסו לטובת עבודת הכפיים של בניית הרכבת והיו כוח עבודה זול יעיל וזמין.
אז מה הקשר בין פרויקט מסילות מסוריה לערב הסעודית, אלינו בישראל?
מהמסילה הראשית, היו לרכבת עוד כמה סעיפים. אחד מהם היה קו הרכבת מחיפה עד דרעא, שלא רחוקה מפה. הסיבה העיקרית לבניית החלק הזה של המסילה הייתה היותה של חיפה מפרץ נוח לעגינה בים התיכון ומקור טוב לקבלת חומרי הגלם לבניית הרכבת. תחילה נסללה המסילה מחיפה לבית שאן ובהמשך, חוברה לצמח ולעיר דרעא, שבסוריה.
המנהרה
כדי להבין את עוצמת הבנייה, צריך לקחת בחשבון שהמסילה שיצאה מחיפה בגובה פני הים, הגיעה לצמח שנמצאת בגובה מינוס מאתיים מתחת לפני הים וטיפסה לדרעא, בגובה של 500 מטר מעל פני הים.
בשטח שנמצא מזרחית לגדר המערכת החדשה, בסמוך לקיבוץ מיצר, ממש כמה עשרות מטרים מעל נחל הירמוך, נותרה עדות חיה לקיומו של סעיף הרכבת מצמח לדרעא. קטעים ארוכים של המסילה, נראים היטב בשטח ואם נתבונן היטב בצדי אדני הרכבת, נוכל לראות גם את שנת הייצור שלהם (1903/ 1905). אדני הרכבת עשויים ממתכת ולא מעץ, בין השאר כי אדנים שהיו עשויים מעץ, היו "גניבים" יותר לצרכי הבערת אש, במיוחד באזורים המדבריים, שעצים היו נדירים בהם. בנוסף, במהלך בניית המסילות, נאלצו מייסנר וחייליו להתמודד עם התנכלויות של שבטים בדואים, שהרכבת איימה על מקור פרנסתם בהובלת השיירות למכה.
צעידה של כמה מאות מטרים נוספים מובילה אותנו היישר לתוך אחת מהמנהרות שבהן עברה הרכבת, באורך של כ-250 מטרים. בגובה של כשלושה מטרים מהרצפה, נוכל לראות עדיין את הווים שעליהם תלו את קווי הטלגרף שעברו לאורך המסילה.
לאחר חציית המסילה, נוכל להבחין, בצד שמאל, בשרידי המחנה של בנאי הרכבת. סביר להניח שרבים מהם סיימו את תפקידם וחייהם לצד המסילה, לאור תנאי היגיינה ותברואה נחותים בקרב הצבא העות'מני.
ממש מתחתינו, נוכל לראות את נחל הירמוך זורם לאטו. חשוב לציין, שהרכבות העות'מניות נסעו בשיטת הקיטור, שעובדת על שפיכת מים על גחלים לוהטות ויצירת אנרגיה להנעת הרכבת. המשמעות של התהליך הזה היא צריכת כמות מאוד גדולה של מים, שאין אפשרות לסחוב אותה על הרכבת. לכן היו צריכים לבנות תחנות רכבת לאורך כל 25 ק"מ ובמקומות האלו לחדש את אספקת המים.
מעניין לחשוב, במושגים של ימינו, על כך שפרויקט בניית כלל ארך שמונה שנים בלבד והמבנים נשמרו עד היום…
בית הספר שדה "קשת יהונתן", בתיאום עם צה"ל, מוציא לאורך מעגל השנה סיורים למנהרה ולמסילת הרכבת. מוזמנים לעקוב אחר הפרסומים.
לפרטים ותגובות: אביתר ליכטמן – lichtmane@gmail.com
(תודה למשה סולניק, על הסיוע בהכרת המסלול)
