"מכון שמיר למחקר", הממוקם בבירת הגולן, קצרין, ממשיך להוות מנוע צמיחה אזורי ושחקן משמעותי במרחב הצפוני של המדינה, דרך היותו מוקד ידע ופעילות אזורי. בשותפות עם המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, המכון הוותיק עובר תהליכי התרחבות מרשימים וניצב כמחולל שינוי אזורי
בשנה האחרונה, תוך כדי שירות פעיל של אנשי צוות במילואים ובכיתות כוננות, "מכון שמיר למחקר" המשיך לבסס את פעילותו במרחב כמוקד ידע אזורי ואף להתרחב ולגוון את פעילותו – מחינוך סביבתי וחקלאות חדשנית ועד פיתוחים פורצי דרך, כמו תכשירי הדברה מאצות ופתרונות מבוססי פסילוסיבין להפרעות פסיכיאטריות.
עשרות סיורים וביקורים מקצועיים יצרו שיתופי פעולה חדשים עם משרדי ממשלה, גופים מקצועיים, רשויות, מוסדות חינוך ויזמים מקומיים. הפעילות הענפה הזו הובילה לפיתוח תכניות אסטרטגיות לקידום תחומי הצמיחה בגולן. במקביל, הושקעו משאבים בפיתוח מעבדות חדשות ויצירת מקומות תעסוקה איכותיים. עם פרויקטים חדשניים, מחקרים יישומיים והשקעה מתמדת בעתיד האזור, "מכון שמיר למחקר" ממשיך להוביל מחקר וחדשנות כמנוע לצמיחה כלכלית, חינוכית וסביבתית בצפון.
חיבור בין מדע וקהילה
בשנה האחרונה, יזם "מכון שמיר למחקר" מגוון פעילויות קהילתיות שמחברות בין תושבי הגולן לעולם המדע והחדשנות. בין היוזמות הבולטות – השקת "הקתדרה לחקלאות" לוותיקי הגולן, בשיתוף המועצה האזורית גולן, הכוללת סיורים חקלאיים, ביקור בחוות היישום ומפגשים עם חוקרי המכון. אחת המשתתפות סיפרה: "הקתדרה נותנת לי הזדמנות להעמיק בנושא החקלאות ולראות איך היא ממשיכה לפרוח עם דור חדש". במקביל, בשיתוף עם מתנ"ס קצרין, נערכו פעילויות, הרצאות וסיורים, בהם סיור ליקוט פטריות חווייתי ביער קצרין.
בנוסף, ארכיון הגולן העביר הרצאות לקהילה והנגיש את החומרים ההיסטוריים של האזור. שיתופי פעולה אלו יוצרים גשר בין האקדמיה לשטח, מנגישים ידע מדעי ומעשירים את הקהילה בהרצאות מקצועיות, סיורים ופעילויות נוספות שימשיכו להתקיים גם בחודשים הקרובים. החיבור הישיר לשטח הופך את המדע לרלוונטי ומשפיע ומאפשר לחוקרים לפתח פתרונות אמיתיים לצרכים המקומיים.
הטמעת ערכי המדע בדור הצעיר
"מכון שמיר למחקר" ממשיך להוביל יוזמות חינוכיות פורצות דרך, המחברות בין מחקר, חדשנות ופיתוח מיומנויות המאה ה-21 בקרב מורים ותלמידים בתחומי החקלאות, סביבה וטכנולוגיה. בשיתוף המועצה האזורית גולן, המכון מלווה את החווה החקלאית חינוכית שהוקמה בחוות היישום, באבנ"י אית"ן, המאפשרת לתלמידים להתנסות במחקרים חקלאיים מתקדמים, לצד הקמת אולפנת "רגבים אופק", בשיתוף עם "רוח הגולן", הראשונה מסוגה בישראל, המשלבת לימודי מחקר חקלאי מתקדם והיכרות עם מעבדות המכון.
בנוסף, נחנך מרכז לצמחיית הגולן והחרמון, שמוקדש לשימור וחקר הצמחייה הייחודית של האזור וכן הורחב בנק פטריות הבר, המשמש למחקר של חומרי טבע, ושימור מגוון הפטריות המקומי.
תכניות חינוכיות חדשות נוספות כללו את פרויקט "זרעים של תקווה", שהופעל במהלך המלחמה בגני הילדים של קצרין ומשלב מחקר סביבתי עם למידה חווייתית; הקמת גינות קהילתיות במוסדות חינוך וביישובים; פיתוח מגמות מתקדמות בתיכונים, כולל הנדסת תוכנה המשלבת חקלאות עם הייטק, ביו-חקר לתלמידי מגמות ביולוגיה וסיורים מדעיים במסגרת "תצפיטבע".
בנוסף, הוקמה יחידה לליווי עבודות גמר, שכבר בשנתה הראשונה, ליוותה עשרות תלמידי תיכון מהגולן, בשיתוף עם חוקרי המכון.
"שיתופי פעולה אלו מדגישים את מחויבות המכון לחינוך מבוסס מחקר, חדשנות וחשיבה ביקורתית, ומעמיקים את הקשר בין הקהילה למדע – מהגיל הרך ועד לתיכונים", סיכמה מנהלת תחנת החקר במכון, ד"ר מרצ'י אדרי.
מובילים את עתיד החקלאות בגולן
השנה החולפת סימנה המשך לתנופת הפעילות של היחידה לחקלאות וחדשנות בגולן, תוך התאמה מתמדת לצרכים המשתנים של החקלאים והיישובים. מחלקת ה-GIS המשיכה לשמש כלי אסטרטגי בקבלת החלטות תכנוניות וניהול משאבים והחלה לספק שירותים גם לארגונים חקלאיים מחוץ לגולן.
חוות היישום התבססה כמרכז ניסוי והטמעה של גידולים ושיטות חקלאיות חדשניות וביצעה לראשונה ניסויים מסחריים בירקות קיץ, בשיתוף חברות זרעים, תוך ניתוח עמידותם לתנאי האזור ופיתוח פרוטוקולים אגרונומיים להגדלת התפוקה ושיפור הכדאיות הכלכלית. החווה שימשה גם מוקד לחדשנות מעשית עבור יזמים וחברות טכנולוגיה חקלאית והיא פתוחה לחקלאים ולסיורי משפחות בקיץ.
בתחום ה-APV, הונחו תשתיות ראשוניות ונאסף מידע לבחינת שילוב מערכות סולאריות בחקלאות, עם דגש על התאמה לתנאי הגולן ופיתוח בסיסי ידע שיאפשרו ייצור אנרגיה יחד עם חקלאות פרודוקטיבית המותאמת לתנאים הייחודיים של הגולן.
בנוסף, היחידה ממשיכה להצמיח את דור העתיד של חקלאי הגולן באמצעות קרן המלגות ע"ש חיים יוגב, בשיתוף עם מרכזי המשקים בגולן, הפועלת זו שנה שנייה ותומכת בסטודנטים תושבי הגולן. באמצעות מהלכים אלו, הגולן ממצב את החקלאות כענף יציב, מתקדם ומתחדש, המחבר בין שטח, מחקר, טכנולוגיה וקהילה.
כשהמדע פוגש את השטח
"מכון שמיר למחקר" ממשיך להוביל מחקרים פורצי דרך בתחומי החקלאות, הסביבה והגנטיקה, עם יוזמות חדשניות המציעות פתרונות מעשיים לאתגרים מקומיים ולאומיים. חוקרי החקלאות במכון מבצעים מחקרים מתקדמים בתחומי מחלות צמחים, דבורים, וירוסים, טיוב קרקע, חישה מרחוק, דישון והשקיה חכמה. בין ההישגים הבולטים: גילוי מחלה חדשה הפוגעת בתפוחים עם נזק פוטנציאלי של 25%, בשיתוף עם "בראשית" ושה"מ עובדים על פיתוח ממשקי טיפול מתקדמים למניעת נזקי המחלה ולשמירה על תפוקה חקלאית גבוהה; קידום תכניות אסטרטגיות לניהול מי השקיה בעקבות הבצורת; פיתוח שיטות לניטור גידולים בהידרופוניקה באמצעות מצלמות אופטיות; שיפור הפוריות בעדרי בקר וזיהוי גניבות באמצעות דנ"א, לצד פיתוח טכנולוגיות חדשניות לזיהוי גנטי של צואת כלבים, המסייעים לפעילות בשמירה על ניקיון המרחב הציבורי, בשיתוף עם חברת "סביון דיאגנוסטיקה", לשיפור הניקיון והסביבה העירונית.
שמירה על הסביבה ושיקום אזורי
בתחום הסביבתי, נערכים מחקרים חדשניים רבים הבוחנים השפעת שינויי אקלים על אוכלוסיית האלונים בגולן; בחינת הדינמיקה של התנועה ושרידות של חיידקי אי-קולי בנחלי הגולן; קידום שיטות להפחתת מזהמים ממי שתייה; בדיקה של זליגת חומרי הדברה משטחי חקלאות לשטחים הפתוחים במטרה לשפר את הממשקים האגרו-אקולוגיים ולהפחית את השפעתם השלילית על המערכת האקולוגית.
לאור המצב הסביבתי בגולן בשנה האחרונה, המכון מוביל תכניות שיקום אזוריות לשטחים שנפגעו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בשיתוף עם היחידה הסביבתית במועצה האזורית גולן וזכה לשם כך בתקציבים רבים מהקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל וקק"ל.
סטודנטים לתארים מתקדמים
מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים ב"מכון שמיר למחקר" גדל משמעותית, עם למעלה מ-40 סטודנטים לתואר שני ושלישי בתחומי החינוך, החקלאות והסביבה. מחקריהם תורמים לפיתוח האזור ומקדמים את הרמה האקדמית של הקהילה המקומית, תוך עיצוב דור העתיד של החוקרים בגולן.
פיתוח כלכלי אזורי
באמצעות חברת הבת היישומית של המכון, "טורא פיתוחים בע"מ", הוקם מרכז החדשנות "Norterra", בשיתוף "KIC", "Innovalley" שמרכזו במכללה האקדמית כנרת, שנועד להניע את הפיתוח הכלכלי האזורי הרחב.
המרכז יציע הכשרות בהייטק, יקים מיזמים ויוביל מחקרים יישומיים לחברות מצליחות, ובכך יחזק את מעמד האזור כחלוץ טכנולוגי. במקביל, "טורא" פועלת בפיתוח חברה נוספת – "פסיילושן", העוסקת בפתרונות חדשניים לתעשיית התרופות, באמצעות מיצוי חומרים מפטריות פסילוסיבין (פטריות קסם), לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ולצדה, יקומו השנה שתי חברות נוספות: האחת תפתח תכשיר הדברה חדשני למחלת כשותית הגפן, שמקורו באצות מהכנרת והשנייה תעסוק בפתרונות ביולוגיים לבריאות הדגים בעולם.
המכון גם זכה השנה בתקציבים משמעותיים לפיתוחים חדשים בסכום של למעלה מ-3 מיליון ש"ח מרשות החדשנות, משרד המדע והרשות לפיתוח הגליל, לפיתוח חומר הדברה ידידותי לאקרית הוורואה – בעיה עולמית שמזיקה לדבורי הדבש; פיתוח תחליפי חלבון אלטרנטיבי לתעשיית המזון מפטריות בר מישראל ומחקרים ייחודיים בתחום ביטחון המזון.
"השילוב בין מחקר, יזמות והשקעות ציבוריות מניע את הפיתוח האזורי ומחזק את הכלכלה המקומית", אומרת מנכ"לית המכון, דינה גלעד. "אנחנו בלב הגולן, אבל פועלים בראייה גלובלית ושואפים כל הזמן קדימה".
מעבדות מתקדמות, משרות חדשות וחדשנות אזורית
"מכון שמיר למחקר" ממשיך לגדול ולהתפתח, תוך חיזוק מעמדו כמוקד מוביל למחקר, חדשנות ופיתוח אזורי בצפון. בשנה האחרונה, נוספו תחומי מחקר חדשים, לצד ניהול שלוחת המכון בכפרים הדרוזיים והפעלת היחידה לחקלאות וחדשנות בגולן, מהלך שמחזק את הקשר בין המחקר לשטח ומקדם חדשנות חקלאית וסביבתית.
ראש מועצת קצרין, יהודה דואה, מדגיש: "'מכון שמיר למחקר' הוא לא רק מוסד מחקרי – הוא עוגן כלכלי, חינוכי וקהילתי. מנוע צמיחה של ממש בגולן. המועצה תמשיך לחזק וללוות כל שיתוף פעולה שיוביל לעתיד טוב יותר עבור קצרין והגולן".
בימים אלה, מקדם המכון פרויקט בנייה רחב היקף: הקמת בניין מעבדות חדשני, בשטח של כ-2,000 מ"ר, שיכלול 25 מעבדות מתקדמות והאב טכנולוגיות שישמש חממה לחברות ויזמים פורצי דרך. הבינוי צפוי להסתיים בתוך כשנה ולהביא לתוספת של 100 משרות חדשות לאזור – חיזוק משמעותי בצפון לכלכלה ולמעמד המכון.
תנופת העשייה הזו מציבה את הגולן בחזית החדשנות והמצוינות המדעית, ומובילה לפיתוח אזורי משמעותי.
ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר: "'מכון שמיר למחקר' הוא שותף אסטרטגי לפיתוח הגולן. הגולן וקצרין פועלים יחד לחיבור בין מחקר, קהילה וחדשנות. המכון מוביל מהלכים שמחזקים את הכלכלה המקומית, את המדע, החינוך והחקלאות.
"יחד אנו בונים עתיד למשפחות רבות שיצטרפו לעשייה במכון בשנים הקרובות ויובילו את המחקר והפיתוח כאן, בלב הגולן".
