הלך לעולמו גבי שריג (2008-1928)
לפני ראש השנה נפרדו בני משפחה, תושבי גולן ועמיתים מהמכון לחקר הגולן מגבי שריג ז"ל, מקים המכון לחקר הגולן ומנהלו האדמיניסטרטיבי בעבר, שהלך לעולמו.
גבי שריג נולד בברלין בשנת 1928 ועלה לארץ ישראל, אז פלשתינה, עם הוריו ביולי 1935. הוא סיים לימודיו בבית הספר התיכון ביגור בשנת 1947, היה נוטר במשטרת היישובים העבריים עד 1948 ונישא לאולי תבל"א, בשנת 1950. הוא המשיך בשירות פעיל בצה"ל בחיל הקשר והאלקטרוניקה, במגוון תפקידים, כולל מפקד גדוד במלחמת ששת הימים. הוא שירת עד אוקטובר 1980, בסך הכול לבש מדים במשך 33 שנים וסיים שירותו כסא"ל (מיל.).
שריג סיים לימודי תואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, והתמחה בהיסטוריה צבאית. תחום ההתמחות המיוחד שלו היה הקונפליקט בגבול הישראל-סורי, בין השנים 1970-1949. הוא חקר את הפעילות של המפקדות בגבול בשנים 1970-1949; את החיים תחת אש בתל קציר; החיים בקיבוץ גדות; הכנרת והמלחמה על המים בגליל ובגולן; מלחמת יום כיפור בגולן; שינויים בגבול הסורי-ישראלי בתקופה שבין 1974-1920.
שריג פרסם חמישה ספרים: "מנרה בגבול הצפון 1943-1949"; "טיץ: סיפורו של בית ספר להכשרה מקצועית"; "הגדעונים באוניות ההעפלה"; "לקסיקון למונחי קשר"; "עריכה מקצועית וטכנית של אניגמה, סיפור הקרב על הצופן".
הוא כיהן כהיסטוריון של חיל הקשר ועסק במחקרי תשתית על הקשר בצה"ל. ספרו האחרון "תמיד בקשר", ראה אור בשנת 2000 והוא מרכז את כל פעילותו בחקר הקשר והאלקטרוניקה.
מקים המכון לחקר הגולן
פרופ' שמואל שמאי, מראשוני החוקרים במכון: "בשנת 1982 הקים שריג בקצרין את המכון לחקר הגולן ושימש כמנהלו האדמיניסטרטיבי עד שנת 1993.
"שריג הגיע לגולן ונענה בכך לקריאתו של שר המדע יובל נאמן, להקים את המכון ולהיות חיל חלוץ של מה שנקרא אז 'המכון בהקמה'.
"גבי הגיע עם משפחתו לקצרין ויצר את המתווה לעבודת המכון, שקיים עד היום. עיקרו של המתווה הוא קשר בין שלושה גופים – מצד אחד שתי המועצות, מצד שני אוניברסיטה חיפה, צד שלישי משרד המדע.
"המודל שייצר מוצג עד היום כמודל לדוגמה של משרד המדע לכל הגופים האזוריים הללו.
הקו המרכזי של המודל הוא מכון של מחקר, אקדמיה, מדע וקשר לאזור.
"גבי היה גם זה שדאג לכתב היסוד של האספה הכללית, הוועד המנהל, שמנהלים את המכון וגיבש את המסמכים שיצרו אפשרות חוקית לקיים את פעילות המכון. הוא היה המוציא לפועל של כל התהליכים בהתחלה.
"השלב הבא של עשייתו כאן היה קליטת חוקרים ומיסוד המכון. הוא היה שותף פעיל בגיוס החוקרים הראשונים, שחלקם נשארו כאן עד היום. מה שאפיין אותו היה ה'ייקיות' שלו ששולבה בטוב הלב שלו. היה יקה, מצד אחד ועובד סוציאלי, מצד שני. הוא היה מקפיד על קוצו של יו"ד, החל במסמכים וכלה בסידור המשרד והיה כמעט יוצא מדעתו אם דברים לא היו במקום. אבל הוא גם היטיב לדאוג לרווחה ולתנאים של העובדים.
"בתור מי שנקלט כאן, אני יכול להגיד שהלוואי ועוד מקום עבודה היה קולט אותי כפי שהוא עשה זאת. הוא דאג לדיור, לקשר עם המוסדות שאני צריך לעבוד איתם בחיי היום-יום.
"תקופת הגדילה המשמעותית ביותר של המכון הייתה התקופה בה הוא היה כאן המנהלן. הוא דאג תמיד לחוקרים ולמנהלי המכון לדורותיהם, ניהל את המכון ביום-יום.
"הוא גם היה היוזם והמארגן של כנסים רב-תחומיים בכל התחומים בהם עסק המכון – חינוך, היסטוריה, היסטוריה צבאית, טבע, גיאולוגיה, ארכיון ועוד.
"הוא היה מהוגי הרעיון להקים את ארכיון הגולן שישרת את תושבי הגולן ואת החוקרים על הגולן. הוא דאג רבות לסייע בכל מה שאפשר והוריש לארכיון את האוסף הפרטי שלו.
"מחקריו, על המלחמה על מקורות המים, מלחמות ששת הימים ויום כיפור, הם החומר המבוקש ביותר בארכיון הגולן לאורך כל השנים. אני יכול להעיד אישית שהנחיתי עבודת גמר על מלחמת יום הכיפורים והחומר התיעודי החשוב ביותר שקיים על המלחמה הוא החומר שכתב גבי. מה שמאפיין את כתיבתו המחקרית הוא הנאמנות לעובדות והתפיסה שהעובדות הן העיקר. בניגוד למחקרים שעושים היום, בהם התיאוריות הן העיקר והעובדות מעטות מאוד, אצלו היה ההפך וזה יתרונו הגדול. הוא היה זה שתיעד בצורה הטובה ביותר עד היום את התחומים בהם עסק, ואכן מה שאסף גבי שריג הוא המקור האמין ביותר מבחינת תיעוד וחומר הגלם הטוב ביותר בהיסטוריה הצבאית של הגולן.
"הייקיות שלו הייתה כאן יתרון ומי שרוצה לחזור ולראות מה קרה באמת בנושאים האמורים, ימצא את שריג, המקור שלהם והכול אצור בארכיון הגולן.
"המיוחד לו באמת היה לא הממצאים אלא המתודה, להביא את כל הממצאים במיומנות רבה. על סמך הממצאים נבנית התיאוריה ולא להפך".
יהי זכרו ברוך.
