לפני הכול, היא אימא בחינוך ביתי. דולה. מדריכת היפנוברתינג – הכנה ללידה. מלווה להורות ראשונית, על פי עקרון הרצף. "זו שליחות עצומה לחבר בין שמים לארץ, להיות ברגעים המיוחדים והנדירים האלה". האורחת שלנו לשבת היא הדר אש, מקצרין
קצת על עצמך
"הדר אש, בת 31, האישה של יצחק. אימא למאור בת 10, שהם בת 9, כרמי בן 6 ואסיף בת שנה".
איפה נולדת וגדלת?
"גדלתי בירושלים של שנות האלפיים. שנים קשות של טרור, שגרמו לי להבין שאצטרך לנדוד, כשאקים משפחה".
מגורים
"קצרין, כבר שנה וחצי".
עיסוק
"בראש ובראשונה, אימא בחינוך ביתי. בנוסף, גם דולה. מדריכת היפנוברתינג – הכנה ללידה. מלווה להורות ראשונית, על פי עקרון הרצף.
"הגעתי אל עולם הלידה דרך הלידות המופלאות של הילדים שלי, דרך המורכבות וההבנה שאני רוצה להיות העיניים הטובות שמשקפות לאישה על המשבר את העוצמה שבה. זו שליחות עצומה לחבר בין שמים לארץ, להיות ברגעים המיוחדים והנדירים האלה".
איך נראה יום שישי שלך?
"אחרי שבוע גדוש. משתדלת לצאת בבוקר עם חברה לעגלת קפה. אוהבת את 'דורא', במשתלה בנוב, כי אז אני מתחדשת גם בעציץ ושבה לבישולים. בינתיים, בבית דואגים לחלקים שאני פחות מתחברת אליהם, כמו אפייה".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"קוסקוס מעשה ידיי, שישב שלוש שעות על הגז והוא נימוח ובכלל לא מזכיר את הקוסקוס בשקית. אתם חייבים לנסות… עם כל התוספות. מבשלת בעיקר מהמחברת של סבתוש, כי זו דרך נפלאה להעביר לילדים את המסורת המרוקאית שגדלתי עליה".
זיכרון ילדות משבת
"כילדה ירושלמית, ההליכה בשבת אל הכותל, יחד עם כל הסניף שלנו והסניף-חוץ, שהתארח אצלנו. הליכה של שעתיים פלוס בשביל הרגע הזה של הכותל, של התפילה הפשוטה מהלב.
"כמה מילים ממני שיוצאות אל אבנים עתיקות, שלפני שנים רבות אבותיי ליטפו. ההליכה הארוכה הזאת הזכירה לי איכשהו את עליית יהודי אתיופיה ונתנה לי משמעות וכוח לכל צעד בדרך".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"קידוש וסיפורי מעשיות להורים. במקביל, תפילת ילדים מתוקה מדבש, ששני אנשים שאני מאוד מעריכה מנחים בקצרין, מתוך יחס אישי וגישה כל כך בריאה. אני מרגישה כל כך הרבה כוח מהקהילה שיש לנו כאן".
ספרים, או עיתונים בשבת?
"לא מכניסה עיתונים הביתה, אבל גומעת ספר בשבת".
המלצה על ספר
"הסדרה המדהימה של 'האוצרות האבודים', של איל כהן. פרוזה על התנ"ך. לומדת אותו מחדש".
עם מי היית רוצה לשבת לשולחן שבת?
"עם החטופים שלנו, כמובן. אני מכינה את הקוסקוס והקציצות, רק תחזרו מהר".
מה עושה בשעות הפנאי?
"נדיר למצוא אותי בשעת פנאי. אני בעיקר מתזזת בין חוגים, אבל אם כבר יש, אז מקרמה. זו אהבה בלתי מוסברת שלי וגם צבעי מים".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"כפוסט-טראומטית מפיגוע, זה מאוד מורכב להיות אימא במלחמה, במיוחד כשאבא במילואים. בדיוק חודש לפני שהתחילה המלחמה, עברנו לגולן ממושב שתולה, שבגבול לבנון והספקתי ללדת כאן בקצרין את בתי הרביעית. אז בעצם זו הייתה שנה שבה התמודדתי עם המעבר והמילואים והלידה… וגם למדתי לבקש עזרה מקהילה שאני לא מכירה ולהיחשף לקהילה המיוחדת שיש כאן, שמלאה בנתינה".
מהו המוטו שלך בחיים?
"כל דבר שבא לפתחך בא לגדל אותך ומדויק לך. אל תהססי לגדול".
מהו החלום שלך?
"להקים בגולן בית מרפא לנשים אחרי לידה. בית שיכלול רפואה משלימה, הדרכות להורות ראשונית באופן טבעי וסדנאות וכיף עבור היולדות, ללא הפרדה מהתינוק.
בנוסף, יש לנו תפילה כבר המון זמן, להקים יישוב או להצטרף אל אחד קיים, שירצה לקבל משפחות צעירות שאוהבות את הגולן ורוצות להשתקע בו ולהקים בו את ביתן, בפשטות, בלי לשפוט אותן תחת ועדה קפדנית. כי בסוף, דינמיקה יישובית נוצרת מלב טוב שקיים אצל כולם. זה לא דבר שניתן לבחון בוועדה. לצערי, אנחנו אחרי סאגה לא פשוטה בנושא".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את מה שהאזור הזה גורם ללב שלי. מרחיב נשימה. כשאני מגיעה למצפה לשלום ונזכרת בהצעת נישואין שלו, לפני 11 שנים, כשהיינו ילדים ובלב כבר היה ברור לנו שמצפינים אל הגולן, כי כאן זה בית של הלב, גם אם לא מצאנו עדיין מקום להשתקע".
מה את מאחלת לעצמך?
"להוציא לאור את הספר 'אבא במילואים' שיצרתי עם בנותיי, בתחילת המלחמה. זהו ספר ריפוי, מתוך עולמן של הבנות שלי ויכול לתת כלים וכוח לכל ילד שנמצא במצב הזה. בסוף הספר, יש שאלות מנחות להורים, שמסייעות להעמיק קשר ושיח בין הורה לילד במצב כזה.
"אשמח לתת ספר כזה לכל משפחה במילואים, שתהיה נקודת אור וכוח עבורם".
