החגים מאחורינו, החורף לפנינו ותחושה עזה של חדש מתפשטת באוויר. הריח המשכר של הגשם המתערבב באבק, שמקיף אותנו זה הרבה זמן, מפזר תחושת רעננות וכל העולם מתחיל להיערך לשינוי הצפוי להגיע.
מסורת ישנה – שמחת תורה
חג שמחת תורה בקצרין תמיד מחזיר אותי שנים אחורה. מופעים מדהימים של חיבור ואחדות שבאמת קשה לראות ביום-יום, לראות את תלמידי הישיבות והמכינות מגיעים לשמוח ולשמח, להתחבר לסיבוב שמוביל איתן מור יוסף, שמשנה לשנה, הופך גדול יותר ועובר בכל בתי הכנסת ובבתים של תושבים שאינם מסוגלים להגיע ולחגוג עם ספרי התורה ומביא אליהם את שמחת החג. הסעודות המשותפות בבתי הכנסת, ההקפות השניות ברחבת המתנ"ס, שבכל שנה מביאות עוד ועוד אנשים. לצערי, פה חסרה לי המסורת הישנה של חגיגות גולניות מרוכזות ברוב עם, כמו שהיה בעבר ואיך אפשר בלי אבי אילני, אחד שבכל שמחת תורה הופך להיות כוכב. זאת שמחת התורה שלי כקצרינאי, מאז שאני זוכר את עצמי ושמחתי השנה לתת לילדיי ליהנות מהחוויה הזאת.
ריח חדש-ישן
אחרי תקופה ארוכה יחסית של חוסר שגרה, או כמו שמישהו היטיב לתאר זאת – "כל יומיים סוף שבוע", אנחנו עומדים בפני כניסה לשגרה ארוכה. אין זמן טוב מזה לקבל החלטות להמשך, בפן האישי, העסקי וכמובן, הציבורי. כולנו רואים את ההתנהלות האחרונה במנהל הציבורי. התחושה היא שאנחנו, כציבור, מוחזקים כבני ערובה בידי פוליטיקאים, שמרבים להתנהל בצורה מעוותת. לעתים, בעידוד גופי תקשורת מסוימים ולעתים, תוך ניצול כלים תקשורתיים, או משפטיים ומובילים את כולנו לכדי חידלון פוליטי. כמו שזה נראה כרגע, הדרך לנזק ארוך-טווח כבר כמעט בלתי נמנעת.
הגיע הזמן לשנות
אי אפשר להתעלם מכך שהתחושה שעומדת כרגע באוויר היא שהבחירות שוב בפתח ונראה בלתי אפשרי למנוע זאת. בכל ניסיון שנראה לעין, לא רואים כיצד הולכת לקום פה הנהגה מתפקדת שיכולה לקדם את המדינה וגם אם תושבע ממשלה, סיכוייה להאריך ימים לא גבוהים. האבסורד הוא שדווקא ברשויות המקומיות, שיטת הבחירות מייצרת יכולת משילוּת בסיסית למנהיג הנבחר, אותה הוא יכול לנצל בכדי לשלוט, גם בלי הרכבת קואליציה משמעותית. אך אין ספק שגם לשיטה זו יש פגמים, מכיוון שהיא לא מביאה לידי ביטוי אמתי את רצון הבוחר וגם שיטה זו יכולה להביא לכאוס ואין ספק שאנחנו רואים כאוס כזה כרגע, ממש לא רחוק מאתנו.
מקום לתקווה
אמרו חכמים שמהמקום הנמוך ביותר אפשר רק לעלות. התחושה היא שגם אם אנחנו לא בבירא עמיקתא, אנחנו בוודאי לא רחוקים משם. התקווה שלי היא שהדבר יוביל את מקבלי ההחלטות לשבת ולחשוב על שיטת הממשל. ישנן בעולם שיטות רבות של ממשלים ואולי הגיע הזמן לשנות. אך התקווה הגדולה שלי מופנית דווקא לציבור הבוחרים, בהם ובכוחם אני מאמין הרבה יותר. דווקא ציבור זה יכול באמת להוביל לשינוי, אם זה ביציאה לרחובות וקריאה להפסיק את ההתנהלות הפושעת של נבחרי הציבור במנדט שקיבלו ואם זה בהחלטה כיצד לממש את זכותם להצבעה בבחירות הבאות. מה שבטוח הוא שהגיע הזמן לשינוי של המסורת הישנה הזאת, בחירות נוספות ועוד תקופה של השבתת מערכות השלטון תוביל את כולנו למקום שייקח הרבה זמן לצאת ממנו.
לחיי התחלות חדשות ומסורות ישנות.
שבת שלום
