באוגוסט, בדרך כלל, מגיעות עשרות משפחות חדשות לגור בקצרין. לא פשוט. מקום חדש, לא מוכר. ערב היכרות נשים בקהילה ריכך מעט את הנחיתה
עשרות נשים גדשו את הלובי במרכז הצעירים וכולן באו במטרה להכיר נשים אחרות. העילה לאירוע הקהילתי הייתה קבלת פנים לנשים החדשות בקהילה. מאחורי היוזמה, עמדה אישה חדשה שרצתה מאוד להכיר והזמינה את כולנו. קרן ביצ'ו, רכזת הקליטה, המשקיעה רבות במתן מענה למשפחות החדשות ונשות הקהילה חשבו, ארגנו והניעו בהצלחה.
בשנים האחרונות, קולטת קצרין, מדי שנה, עשרות משפחות חדשות. הזמן העמוס ביותר בקליטה הוא חודשי הקיץ ובמיוחד – אוגוסט. אז מגיעות עשרות משפחות לעיר. המשפחות החדשות באות מערים אחרות בארץ, או מיישובים קטנים וקהילות מגובשות, או בחזרה משליחות בחו"ל וכמובן עולים חדשים, הבוחרים בקצרין למקום מגוריהם הראשון.
להיות "חדש" פירושו להיות לא מחובר, לא קשור, עדיין לא חלק מהקהילה ולפעמים – תחושת בדידות. ניכור. לוקח זמן להתחבר, למצוא חברים חדשים, למצוא את בית הכנסת המתאים לך, את השירותים הנצרכים, חוגים לילדים. לפעמים, הקושי הוא למצוא רופא, או סנדלר, מוסדות חינוך לילדים ועוד. משימה מורכבת, המצריכה עזרה מצד הקהילה הוותיקה.
לאירוע, הגיעו נשים מכל קשת הגוונים הקצרינאית. הגיעו וותיקות – 40 שנה קצרין ובאו חדשות שהגיעו לקצרין בחודש האחרון ועדיין לא באמת נחתו. עדיין בהלם הראשוני של מקום חדש, כמעט בסוף העולם. המזנון העשיר, הערוך בטוב טעם, הוסיף לתחושת הקרבה. בהינתן האות, התחלקו הנשים לקבוצות כדי להכיר יותר לעומק. הערב הסתיים בשירת נשים של דנה ועינת, במבחר שירים ישראליים.
אתמול הלכתי בשבילי קצרין וראיתי אישה עם שני ילדים, דוברת אנגלית. לא התביישתי (בעצם כן…) וניגשתי. שאלתי האם הם חדשים בעיר, הצגתי את עצמי ובשיחה של כמה דקות, כשהילדים חסרי סבלנות, והטלפון מצלצל, אמרתי לה כמה אנחנו (הוותיקים, טוב לא ממש, רק 18 שנה בקצרין) שמחים לבואם לעיר. כמה טוב לקבל בסבר פנים יפות אנשים חדשים. במילה, או בחיוך, אפשר לתת לאנשים תחושה של בית, של היותם רצויים, של קבלה.
משפחות חדשות מהקהילה מוזמנות גם להצטרף למייל הקהילתי ולקבוצת הטלגרם של הקהילה הדתית, שם קורים הדברים האמתיים בעיר. מוכרים, קונים, מודיעים על אירועים שונים, על לידות וחו"ח גם על פטירות ועוד. מוזמנים לתרום ולהיתרם.
שפרה בירנבוים , קצרין
