בדרך להגשמת החלום, עוצרים בדמשק: 11 שנות לימודי רפואה, מתוכן שש שנים לבדו בסוריה, הקונפליקט הישראלי-סורי והאמונה שבסוף, כולם שווים. ד"ר חלבי מדבר
ב-11 בינואר, יצוין "יום הרופא הישראלי". יום הרופא מדגיש את התפקיד המיוחד אותו ממלאים הרופאים בחיי הקהילה, את העשייה היום-יומית והערך של הרופא במערכת הבריאות בישראל. סיפורו של ד"ר אוסמה חלבי (37), רופא משפחה של "מכבי שירותי בריאות", בקריית שמונה, מדגיש יותר מכול עד כמה החלום להיות רופא הוא גדול ועד כמה הדרך לשם ארוכה, מלאת מכשולים וללא קיצורי דרך.
חלבי, נשוי+2, הוא תושב ויליד הכפר מסעדה, שבצפון רמת הגולן, המונה כ-3500 דרוזים. "כבר בילדותי חלמתי להיות רופא. זה בא מתוך חמלה, הרצון לעזור לאדם אחר. הייתי ילד רגיש, שנפגע בקלות. לאבא היו מחלות כרוניות כמו אסטמה ולחץ דם. הרגשתי צורך לעזור, כנראה זה בא משם".
בכיתה א', הוא הצטלם לראשונה בחלוק לבן, כשהסטטוסקופ תלוי על צווארו. כבר אז ידע, כנראה, שזהו הייעוד שלו. בגיל 18, הוא ארז מזוודות, נפרד ממשפחתו ועזב את הכפר שלו בידיעה שבפעם הבאה שיחזור, הוא יהיה רופא מוסמך. החלטה אמיצה, אך לא פשוטה, לבחור צעיר בתחילת דרכו. הניתוק מהמשפחה, הבדידות לעתים והעובדה שבמשך שש שנים הוא יזכה לפגוש את משפחתו שתמכה במהלך, פעם בשנה בלבד לא עצרו אותו, הכול למען המטרה.
ד"ר חלבי: "בזמנו, היה מעבר שנקרא קוניטרה, מעבר בין סוריה לישראל. רק סטודנטים ואנשי דת היו מקבלים אישור לעבור. היום המעבר הזה סגור". האישורים שהיו ניתנים מהאו"ם והצלב האדום הופסקו בהמשך, בשל המתיחות הביטחונית בין המדינות.
בתחילת דרכו בלימודים, חלבי הבין כי לימודי הרפואה בדמשק כלל לא פשוטים, בניגוד לאופן הלימודים בישראל. עצם הגעתו מישראל גררה סקרנות בקרב הסטודנטים, שנהגו לשאול שאלות לגבי החיים בישראל.
בכיתה א', הוא הצטלם לראשונה בחלוק לבן, כשהסטטוסקופ תלוי על צווארו. כבר אז ידע, כנראה, שזהו הייעוד שלו. בגיל 18, הוא ארז מזוודות, נפרד ממשפחתו ועזב את הכפר שלו בידיעה שבפעם הבאה שיחזור, הוא יהיה רופא מוסמך
"מדובר באוניברסיטה מכובדת וידועה בכל העולם, במבט לאחור, אהבתי את המקום ואת האנשים החמים. דמשק היא עיר יפהפייה. העלות ללימודים בסוריה מסתכמת בסכום סמלי של שלושה דולרים בשנה, אבל אם נכשלת במבחן, הפרוצדורה להשלמה אחר כך נוקשה יותר מאשר בארץ. גם לא היה יחס אישי לכל סטודנט. 600 תלמידים מקשיבים למרצה, על אחריותו של כל תלמיד להיות מרוכז".
משנה לשנה, חלבי המשיך לעבור משוכה אחר משוכה. אחד מרגעי המשבר שחווה היה כאשר סבו נפטר והוא לא הצליח להגיע ללוויה, מכיוון שהמעבר בין ישראל לסוריה היה סגור. ככל שהזמן התקדם, הוא ראה לנגד עיניו את מקצה הסיום, היום שבו יוכל לחזור לבית הוריו בישראל, כרופא מן המניין.
הרגע הזה מגיע אחרי שש שנים. כשהוא בן 24, סיים את לימודי הרפואה בדמשק, חזר בראש מורם הביתה והחל את ההליך הבא בישראל, לקבלת הכרתו כרופא. חלבי עבר מבחנים לא פשוטים בהסתדרות הרפואית בישראל, במועצה המדעית, מבחן נוקשה לבוגרי רפואה שלמדו בחו"ל. חצי שנה למד לבחינה הישראלית, אבל אחרי שיצא לבדו למסע בדמשק, מבחן ממשלתי זה לא מה שעמד בדרכו של חלבי, שעבר גם את המשוכה הזאת. הוא החל את לימודי הסטאז' בבית החולים "בני ציון", בחיפה, במשך שנה ובין לבין, גם התנדב במד"א. שלוש שנים הוא העניק שירותי רפואה במרפאות "מכבי" ברמת הגולן ואז החל התמחות של ארבע שנים בקופות החולים של "מכבי".
רק דרך אהבה
כיום, חלבי מתרפק על העבר ומבין שהדרך להגשמת החלום אומנם לא הייתה קלה, אם כי הוא היה עושה זאת שוב, במידת הצורך. מאז חזר מלימודי הרפואה בדמשק, חלפו 13 שנה ובסך הכול, הוא צבר בדרך 11 שנות לימודי רפואה. לפני כשנתיים, הגשים חלום נוסף כשהקים מרפאה פרטית לאבחנת קשב וריכוז של "מכבי" לרפואת משפחה, בקניון "נחמיה", בקריית שמונה. במרפאה, הוא מעניק טיפולים למתבגרים וילדים ודואג להעניק עזרה למטופלים ביחידה למרותקי בית ואף מרצה בזמנו הפנוי בבתי ספר בכפרים.
הוא לא מעוניין להיכנס לפוליטיקה, אך יחד עם זאת, יש לו מה לומר על הטיפול באזרחים סורים במדינת ישראל.
מהי עמדתך לגבי טיפול בחולים סורים בישראל?
ד"ר חלבי: "משהו לא ברור באינטרס הישראלי לטפל בחולים הסורים. כשאני רואה נשים וילדים, הלב שלי נקרע אליהם מתוך דאגה, אך מדוע גם מתבצע טיפול בטרוריסטים כאן בארץ, כשידוע שיש מחסור במיטות אשפוז בארץ. אני בעד לתת טיפול ראשוני, כי אפשר להגיש עזרה הומניטרית. יחד עם זאת, אני לא רואה סיבה לבצע כאן הליכי שיקום. אנחנו לא יכולים לעשות זאת בחינם, זה בזבוז של משאבים".
מהי עמדתך לגבי מדינת ישראל?
"תראה, העם הדרוזי נאמן למקום שהוא גר בו, יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מהדילמה שלו. לכל המשפחות כאן יש שורשים סוריים שנקלעו לשלטון אחר. לא פשוט להיות באמצע. אני מרגיש חלק ממדינת ישראל וכולם שווים בעיניי, אני נגד אפליה ואף נלחם בזה בדיונים שונים ודואג להביע את דעתי, כי אני אוהב לדבר על זה. אני בעד לבצע כל מה שאפשר כדי לקדם את האוכלוסייה שאני חי בה, אני מאמין אך ורק באנושיות. רק דרך אהבה ודחיקת שנאה, אפשר לבנות דור בריא".
לכבוד יום הרופא הישראלי, מה זה להיות רופא מבחינתך?
"להיות רופא זה לדאוג לאחר, בכל יום מחדש. מלבד הצד המקצועי, תפקיד הרופא הוא להיות שם לכל המינים, הדתות והעדות. לכולם מגיע טיפול רפואי, ללא אפליה. מצער לי לשמוע שישנה אלימות כלפי רופאים, יש להילחם בזה ללא פשרות. זה לא הגיוני שרופא ירגיש בשל כך חסר אונים. בסופו של דבר, רופא הוא שליח של שלום".
