יעקב, הצדיק ששמר את תרי"ג המצוות, ירא מהאפשרות שעשיו, שקיים מצווה אחת בלבד, יישוב ארץ ישראל, יגבר עליו. כיצד ייתכן שמצווה אחת תעמוד כנגד כל התורה כולה?
פרשת "וַיִּשְׁלַח" מביאה אותנו אל אחד הרגעים המותחים ביותר בתורה: יעקב אבינו, שחזר מגלות ארוכה בחרן, עומד לפגוש את עשיו, אחיו, עם חשש עמוק בלבו. הפסוק מתאר: "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ". במסכת סוטה ובמדרשים נוספים, חז"ל מרחיבים על חששו של יעקב וקושרים אותו לא רק לאיום הפיזי מצד עשיו. יעקב, הצדיק ששמר את תרי"ג המצוות, ירא מהאפשרות שעשיו, שקיים מצווה אחת בלבד, יישוב ארץ ישראל, יגבר עליו. כיצד ייתכן שמצווה אחת תעמוד כנגד כל התורה כולה?
מסופר על שליח פשוט מארץ ישראל, שהגיע לפני מלחמת העולם השנייה לבקר בישיבה חשובה באירופה. הוא התקבל בכבוד גדול על ידי ראש הישיבה, תלמיד חכם גדול, שעשה לו קבלת פנים של מלכים. תלמידי הישיבה, שהיו עדים למחזה, פנו לראש הישיבה ושאלו: "רבנו, מדוע כיבדת כל כך שליח פשוט? הרי אין בו תורה יתרה?"
הרב השיב להם: "יעקב אבינו, קיים תרי"ג מצוות, אבל פחד מפני עשיו, אחיו, המקיים מצווה אחת בלבד – יישוב ארץ ישראל. מכאן, חז"ל כבר למדים שמצוות יישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות הכתובות בתורה. יהודי שזכה לחיות בארץ הקדושה, מביא עמו את קדושתה וזוהי מעלתו הגדולה".
בכל הדורות
נבואות רבות בתנ"ך מדברות על הגאולה כעל תהליך המחובר ישירות לארץ ישראל ולתחייתה. יחזקאל, למשל, קורא להרי ארץ ישראל: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל, עֲנָפְכֶם תִּתֵּנוּ, וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ, לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא", (יחזקאל ל"ו, ח').
במסכת סנהדרין, חז"ל לומדים מפסוק זה שהגאולה מתחילה כאשר אדמת ארץ ישראל שבה לתת את פירותיה לעם ישראל. חידוש החקלאות בארץ, בניית יישובים והקמת ערים אינם רק פעולות מעשיות, אלא חלק מתהליך נבואי, סימן ברור להתגשמות הבטחת ה'.
באיגרותיו ובפירושו לתורה, הרמב"ן מרחיב על כך שמצוות יישוב הארץ אינה מוגבלת לשום זמן או תנאי, אלא היא מצווה נצחית, המחייבת את העם היהודי בכל הדורות.
בעידן המודרני, עקרון זה היווה השראה לראשוני הציונות, שראו בבניית הארץ ובשיבת ציון חלק מהותי בתחיית האומה. הרב אברהם יצחק הכהן קוק הסביר כי יישוב הארץ הוא "חול המתעלה לקודש". גם מעשים שנראים "פשוטים", כמו נטיעת עץ, או בניית בית, מקיימים מצווה אלוקית ומקרבים את הגאולה.
יעקב חשש מפני עשיו, לא משום שעשיו היה צדיק, אלא משום שישיבת הארץ היא עוצמה בפני עצמה. זו גם קריאה עבורנו: גם אם אנו לא מרגישים "שלמים" בתורה ובמצוות, החיבור לארץ ישראל הוא בסיס שעליו ניתן לבנות חיים מלאי קדושה.
בימינו, כאשר אנו חיים את ההתחדשות היהודית בארץ ישראל, מוטלת עלינו חובה כפולה: לחזק את האחיזה הפיזית באדמת הארץ, אך גם להעמיק את הקשר הרוחני אליה. כפי שיעקב הבין, המצווה הזאת היא יסוד עמידתנו מול כל אתגר, הן מבחינה לאומית והן מבחינה אישית.
שבת שלום
