נולד בשכונת גאולה בירושלים וכילד, התפרע בכיכר השבת. אחראי על צליית הכבד ועל סלט סלק מקצועי. קאובוי כבר 35 שנה. האורח שלי לשבת הוא אברהם ביטנסקי
קצת על עצמך:
"בן 67, יצאתי לפנסיה לפני חודש, אבל עדיין עובד בחצי משרה. גר בקשת, נשוי לשלווה, אבא לשמונה וסבא לנכדים בלי עין הרע… שלוש בנות גרות בגולן, השאר מפוזרים ברחבי הארץ והיו רוצים גם לחזור לגולן".
איפה גדלת?
"גדלתי בשכונת גאולה, בירושלים. בזמנו, שכונה מעורבת דתיים וחילונים, היום, חרדית לגמרי. אחרי החתונה, גרנו ביד בנימין ועסקתי בחינוך במשך 10 שנים וכשהתעייפתי, חיפשנו לעבור למקום הכי רחוק… הגולן נבחר. האמת היא שזה היה גם מטעמי ציונות, רצינו ליישב את הגולן. מההתחלה, התאהבתי בכובע של הבוקרים וכבר 35 שנים אני בוקר בקשת".
איך נראה יום השישי שלך?
"בחצי הראשון של היום, אני עובד וכשחוזר, יש לי תפקידים קבועים: צולה כבד ומכין סלט סלק מקצועי, שכל המשפחה מחכה לו והתפקיד העיקרי הוא לא להפריע לאשתי בהכנות לשבת".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"מבחר גדול של סלטים, אני קורא להם בשריים, כי אשתי עושה אותם עם הרבה לב… מרק עוף, צלי בקר, כבד וכמובן, צ'ולנט".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"תמיד מלא באורחים ובילדים שלנו. כבר בתחילת השבוע, שלווה אשתי בודקת מי מגיע, כי היא לא יכולה בלי הרבה אורחים. השולחן תמיד מלא ושמח, יש הרבה דברי תורה וסיפורי צדיקים. רוב הילדים מורים, אז גם יש הרבה שיחות ודיונים על חינוך והאווירה מצוינת".
"מבחר גדול של סלטים, אני קורא להם בשריים, כי אשתי עושה אותם עם הרבה לב… מרק עוף, צלי בקר, כבד וכמובן, צ'ולנט. תמיד מלא באורחים ובילדים שלנו. כבר בתחילת השבוע, שלווה אשתי בודקת מי מגיע, כי היא לא יכולה בלי הרבה אורחים"
זיכרון ילדות משבת?
"הפגנות בכיכר השבת בירושלים. הייתי מהמופרעים שזורקים אבנים על מכוניות שנוסעות בשבת, היה מעניין, חיפשתי אקשן".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"אנרגיה של מעין עולם הבא. הרגשה רוחנית מיוחדת שנופלת עליי עם כניסת השבת , תחושה של קדושה ותענוג".
מאכל אהוב?
"הצ'ולנט של שלווה אשתי, אין לו מתחרים".
ספרים, או עיתונים?
"בעיקר עלוני שבת ו'מקור ראשון' ו'שישי בגולן', כבר ביום שישי. אם יש זמן, גם ספר טוב. בשבת האחרונה, קראתי את הספר 'בואי הרוח', של הרב סבתו, ממליץ מאוד".
עם מי היית רוצה לשבת בשולחן שבת?
"עם החבר'ה שלי, מישיבת ההסדר בכפר עציון. השבתות שם היו נהדרות ומיוחדות, חלק מהחברים כבר אינם, נהרגו ביום הכיפורים. הייתי שמח אם גם הם היו מצטרפים".
מה לא יודעים עליך?
"שביום הראשון שלי כבוקר, נתנו לי להחזיק את המותחות של הסוס ורעדתי מפחד, כמעט התעלפתי. לאט לאט זה עבר והתאהבתי, פרחתי ופיתחתי את הענף".
מהו החלום שלך?
"לקנות ג'יפ ולהדריך טיולים בשבילי הטבע, לנטוע באנשים את אהבת הארץ".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"הכול! במיוחד את האנשים והנופים, את האוויר והאווירה. גם הילדים שלנו מאוד אוהבים את הגולן וקשורים אליו".
מה אתה מאחל לעצמך?
"לרקוד בחתונות של הנכדים שלי , זה הולך ומתקרב… וכמובן, בריאות ושמחה לכולם".
