הכפר עין זיוואן, כ-2 ק"מ ממזרח לקיבוץ עין זיוון, הוא אחד מ-12 כפרים שהקימו הצ'רקסים בגולן סביב עירם, קונטרה, כפרים שהצטיינו ביופיים ובניקיונם
דפנה מאיר, מוזיאון הגולן יום שני 03 נובמבר 2008
בשבוע שעבר, התגלגל המוזאון על גלגליו לעין זיוון. חברי הקיבוץ שמעו הרצאה מרתקת, מפי עודד פורת, על הכפר הצ'רקסי עין זיוואן, ששכן כ-2 ק"מ ממזרח לקיבוץ.
למעשה, את השם "צ'רקסים" הדביקו לבני העדה זרים ואילו הם מכינים את עצמם "אדיגה", שמשמעו בשפתם – "האדם המושלם" וזאת כיוון שתרבותם שואפת לצדק חברתי, עזרה לזולת, אומץ לב ועוד מגוון תכונות נעלות. ואומנם את אומץ לבם הוכיחו במלחמתם ארוכת השנים ברוסים, שבאו לכבוש את ארצם השוכנת בהרי הקווקאז. המלחמה העקובה מדם נמשכה כ-100 שנים (במהלך המאה 19-18), עד אשר נפלה ארצם בידי שלטון הצאר הרוסי.
הרוסים טבחו באוכלוסייה הצ'רקסית ללא רחמים והרגו מהם כמיליון וחצי נפש. עד היום, זוכרים הצ'רקסים בכאב את שואת עמם. בני העדה גורשו לתחומי האימפריה העותומאנית, שראתה בהם גורם מועיל ומבורך והושיבה אותם באזורי ספר, בין השאר גם בגולן, בו ישבו באותה התקופה בדווים פורעי חוק ושודדי דרכים. הצ'רקסים הקימו את העיירה קוניטרה וסביבה 12 כפרים שהצטיינו ביופיים ובניקיונם.
המהנדס הגרמני, גוטליב שומכר, ביקר בכפר עין זיוואן, בשלהי המאה ה-19 והתרשם ממראהו: "הכפר בולט בסדר ובניקיון ומעיד על חריצות תושביו. בניגוד לרחובות הצרים והמלוכלכים של כפרי הפלחים… מצאנו כאן רחובות רחבים וישרים, ובהם תושבים פעלתניים העושים לשיפור מראה הכפר ואופיו".
עוד הוא מתאר גינות ירק קטנות וחצרות המקיפות את הבתים וכן עגלות דו-אופניות חורקות הנעות ברחובות – חזון נדיר בארץ ישראל של אותה תקופה. יישובם של הצ'רקסים בגולן אכן עלה יפה – הם נאבקו בבדווים והשליטו סדר באזור. אולם פעם לוחמים, תמיד לוחמים – תחת השלטון הסורי הצטרפו רבים מבני העדה לצבא הסורי ושירתו בו כקצינים. עם כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים, ברחו תושבי הכפרים הצ'רקסיים לסוריה. שרידי הכפר עין זיוואן מצויים בלב שדה מוקשים ואין כיום אפשרות לבקר בו.
