המצטיינות של חטיבת הגולן, חיילות גדוד האיסוף, מספרות על התפקיד המאתגר. שואלים את רב"ט מיכל לבנון, מה השפיע על קבלת ההצטיינות: "החברות שלי כאן. אנחנו משפחה ואי אפשר להצטיין כאן בלי התמיכה, החברות והרעות של הבנות"
מערך האיסוף בגבול סוריה הוא מהמתקדמים העולם ומהווה חלק מהותי ב"גבול חכם", שהקים צה"ל בשנים האחרונות בגזרה. האמונים על האיסוף הם חיילי וחיילות גדוד "עיט", גדוד האיסוף הגזרתי ברמת הגולן. המציאות המורכבת והשירות האינטנסיבי, מביאים את הגדוד לתוצאות מבצעיות מרשימות וגם להצטיינות יוצאת דופן: שתי קצינות ובקרית איסוף הוכרזו ביום העצמאות האחרון כמצטיינות.
סרן יובל פפר, מפקדת פלוגת האיסוף הגזרתית, היא מצטיינת הרמטכ"ל. בתפקידה כמ"פ, ניהלה עשרות אירועים בגזרה והכשירה מאות חיילות וקצינות, ששירתו בשנתיים האחרונות תחת פיקודה. על החמ"ל היא מספרת: "מדובר בבנות שעושות, הלכה למעשה, עשייה מבצעית חשובה בהגנה על גבולות הארץ". כשהיא מתבקשת לספר על הצטיינותה, היא מצטנעת ומשאירה את הבמה לבנות האחרות: "את העבודה החשובה באמת, בשעות הקטנות של הלילה ולאורך ימים ארוכים, מבצעות הקצינות ובקריות האיסוף שלי, בנקודת הקצה ומול העמדה".
אכן, שתי המצטיינות הנוספות, מוכיחות שהצטיינות מתחילה ונגמרת באופי ובמחויבות לתפקיד. סג"מ עדי קורלי, מפקדת מחלקה בחמ"ל האיסוף, מצטיינת נשיא המדינה, מספרת על מורשת של הצטיינות במשפחה: "סבתא שלי, ששירתה בתעשייה האווירית בזמן מבצע אנטבה, זכתה גם היא לקבל אות הצטיינות מהאלוף לאחר המבצע ". סג"מ קורלי התחילה את דרכה כבקרית איסוף, חיילת, בחמ"ל האיסוף ולבקשתה, חזרה לאותו חמ"ל כקצינה. במהלך שירותה הארוך בגזרה, התמודדה בהצלחה עם מספר רב של אירועים ובהם אירועי זליגות, היתקלות מול מחבלי דאע"ש מעבר לגבול בגולן ובעיקר, מעקב בלתי פוסק אחר הלחימה הפנימית מצדו השני של הגבול.
אחת מבקריות האיסוף בחמ"ל, זכתה גם היא לאות הצטיינות, מאלוף פיקוד הצפון. רב"ט מיכל לבנון, חיילת ותיקה בחמ"ל, הייתה זו שהכווינה את הכוחות ותפעלה את עמדת התצפית באירוע ההיתקלות מול מחבלי דאע"ש, לפני כחצי שנה. על כך ועל מסירות יוצאת דופן, קיבלה את אות ההצטיינות. כשהיא נשאלת, מספרת רב"ט לבנון בהתלהבות רבה על העבודה: "זה לא מה שכולם חושבים. אני גאה לשרת בגזרה הזו, אולי הכי מעניינת מכולן. אני מאחלת לכל אחת שמתגייסת שירות מעניין כמו שלי". כשהיא נשאלת מה, לדעתה, השפיע על קבלת ההצטיינות, היא אומרת בלי היסוס: "החברות שלי כאן. אנחנו משפחה ואי אפשר להצטיין כאן בלי התמיכה, החברות והרעות של הבנות".
