בתלמוד, מובא שמן של תשע עיירות יהודיות ששכנו בדרום הגולן, בתחומה של העיר הנוכרית הגדולה "סוסיתא". אחת מהן היא "כפר יחריב", ששכנה בסמוך לקיבוץ כפר חרוב של היום
בכל שבוע נהנים תושבי אחד היישובים בגולן מהרצאת ערב, מלווה בתמונות, על אתר היסטורי, או ארכיאולוגי, הקרוב ליישובם. בשבוע שעבר, שמעו תושבי כפר חרוב הרצאה בנושא: "היישוב הקדום כפר חרוב". לטובת הקוראים מובא לפניכם "על קצה המזלג" מתוך ההרצאה:
סיפורה הדרמתי של גמלא, העיר היהודית מימי הבית השני, אשר נפלה במלחמתה ברומאים, מוכר לכול. אולם האם היו יישובים יהודיים נוספים בגולן מאותה התקופה? ואם כן, אילו יישובים? האם נטלו גם הם חלק במרד ומה עלה בגורלם?
יוסף בן מתתיהו, היסטוריון ימי הבית השני, שצייר בצבעים עזים את המאורעות, מזכיר כמה יישובים נוספים שנכנעו לרומאים עוד בראשית המרד, ביניהם – סוגני וסלבקיה. בתלמוד, מובא שמן של תשע עיירות יהודיות ששכנו בדרום הגולן, בתחומה של העיר הנוכרית הגדולה "סוסיתא". חוקרי התלמוד והארכיאולוגים מתארכים את המקור הלז לימי הבית השני, או מעט אחר כך. אם כך, ישנה בידנו עדות לתשע עיירות יהודיות קדומות בדרום הגולן. אחת מהן היא "כפר יחריב", ששכנה בסמוך לקיבוץ כפר חרוב של היום.
ראשון החוקרים שביקר בכפר חרוב, כבר במאה ה-19, היה המהנדס הגרמני גוטליב שומכר. הוא מזכיר לשבח את חביבותם של תושבי הכפר הבדווי ואת קבלת האורחים שלהם ומספר שהם עוסקים בייצור דבש. שומכר סייר בכפר וגילה בו כמה אבנים עתיקות, שחלקן נעלמו ברבות הימים. הסוקרים והחוקרים שבאו בעקבותיו גילו אף הם פרטי אבן מעוטרים וכתובות – אך כל אלו העידו על יישוב פאגני ונוצרי ואילו עדות ליישוב יהודי בכפר חרוב – אין. במחקר שערך שריה פרידמן, ממושב נוב, בהדרכתו של ד"ר חיים בן דוד, התגלו כלי אבן בכמה מן העיירות המוזכרות במקור התלמודי. כלי האבן הנם עדות מובהקת ליישוב יהודי במקום וכך אולי נפתרה תעלומת העיירות היהודיות. אולם בכפר חרב טרם התגלתה עדות ליישוב יהודי ועל כך – ימים יגידו…
