ד"ר אדם גור אריה, מרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית תל-חי, נבחר, זו השנה השנייה ברציפות, בפרויקט "מרצה מעורר השראה" שמובילה התאחדות הסטודנטים בישראל
בפרויקט "מרצה מעורר השראה" לוקחים חלק כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. הפרויקט מהווה ניתוח איכותני לתפיסותיהם של סטודנטים וסטודנטיות בישראל את אנשי ונשות הסגל האקדמי, אשר היוו עבורם שינוי של ממש וראויים להערכה והוקרה על פועלם הייחודי בשדה האקדמי.
על פי התאחדות הסטודנטים הארצית, מטרת הפרויקט היא כפולה: תחילה, זיקוק הערכים והתכונות האישיות והמקצועיות, הנמצאות בבסיס ההוראה, אשר יוכלו לספק את הידע לבניית דמותו של "המרצה מעורר ההשראה". שנית, קיום שיח פורה בנושא איכות וחשיבות ההוראה של מרצים באקדמיה והשפעתם על עיצוב דור העתיד של ישראל. תובנות אלו מספקות הצצה נדירה אל חייהם של אנשי סגל במערכת ההשכלה הגבוהה, אשר לעתים נסתרים מן העין וראויים להוקרה והערכה פומבית.
ד"ר אדם וילר גור אריה הוא מרצה מוערך ואהוב במיוחד על הסטודנטים הלומדים בחוג לחינוך בתל-חי, אשר רבים מהם בחרו בו, במסגרת פרויקט זה. בנימוקי הבחירה, צוטטו הסטודנטים, שאמרו עליו כך: "אדם הוא מרצה שיודע להוביל לדיונים סוחפים ומעוררי מחשבה, שהרי זו מטרתה של האקדמיה. הוא מרצה שיודע לאתגר ולעניין את הסטודנט ולהובילו לכדי מחשבה עצמאית.
מנימוקי הבחירה: "בקורסים של אדם, לכל סטודנט יש מקום להביע את עמדתו ולתרום למהלך השיעור, שבדרך כלל גם ממשיך ללכת אתך הביתה בראש. אדם מייצר מרחב נוח ובטוח לדבר ולהתדיין. הוא מדבר בגובה העיניים ובעל ידע רחב"
"בקורסים של אדם, לכל סטודנט יש מקום להביע את עמדתו ולהביא את עצמו ולתרום למהלך השיעור, שבדרך כלל גם ממשיך ללכת אתך הביתה בראש. אדם מייצר מרחב נוח ובטוח לדבר ולהתדיין. הוא מדבר בגובה העיניים ובעל ידע רחב. הולך לפי עקרונותיו ואמונותיו".
ועוד נאמר: "אדם הוא מרצה שחשוב לו להנחיל את דרכו באווירת הכיתה. הוא מעודד דיון פתוח לשלל הדעות ואת מעורבות הסטודנט לחשוב ולהיות חלק אקטיבי מהשיעור ולגרום לו לערער על מוסכמותיו. התוכן בשיעור תמיד מתקשר למציאות והוא דואג שעד אחרון התלמידים יבין ושאלותיו ייענו. הוא תמיד זמין וקשוב.
"הושפעתי מאוד מהרצון שלו להיות מרצה משמעותי, שזוכר את שמות הסטודנטים ואכפת לו מכל אחד ואחת באופן אישי. אין ספק, שמעבר לתוכן הרלוונטי שהוא מעביר, הוא משאיר את חותמו ואני מאוד שמחה שנחשפתי לשיטת הלימוד בגובה העיניים, שגם דורשת כבוד וגם נותנת חזרה".
תמיד קשוב
סטודנט נוסף כתב כך: "בתחילת הקורס, לא אהבתי אותו. הוא היה קשוח מדי ועסוק יותר מדי במשמעת. עם הזמן, בלי לשים לב, זה משתנה. יש לו יכולת לזכירת שמות פנומנלית, מה שהופך את ההרצאה לאישית וחווייתית יותר, כשהשם שלך נזכר מתוך כיתה של כמעט 100 איש, בידיעה שזו לא הכיתה היחידה שלו.
"מעבר לכך, הוא שינה את דעתי לגבי לימודי ההיסטוריה. מרתיעה מאוד גדולה מתקופת התיכון, לאהבה ועניין למקצוע. חשוב לו מאוד לנהל דיון ושיח פתוח, יותר מאשר הרצאה שבה רוב הזמן הוא מדבר. הוא תמיד קשוב לשמוע דעות ומעודד לחשיבה ביקורתית ויצירתית של סטודנטים, בלי להכתיב דעה אחת מסוימת. הוא משתמש בחוש הומור, דבר שעוזר יותר להקשבה לאורך זמן וגם להרגיע לפני תחילת המבחן. מרגישים שיש לו תשוקה לחומר שהוא מלמד, דבר שעובר ישירות לסטודנטים".
