תאטרון, אמפיתאטרון, בנייה מפוארת בשיש ואפילו אסלות ישיבה מאבן מחוברות למערכת ביוב – כל אלו חרבו ב-749 לספירה, ברעש האדמה שהכריע את סקיטופוליס
מאיר שרמן
כאשר נרשמתי לטיול הוותיקים ל"סקיטופוליס" נראה לי מתאים שעכשיו, אמצע פברואר, ניסע לעשות סקי ביוון. בפועל, התפלאתי לדעת שסקיטופוליס הוא שמה של בית שאן הישראלית הקדומה, עוד מימי ההליניסטים. לא סקי ולא נעליים. ואפילו לא ניילונים.
התפלאתי לדעת שהמקום הזה היה צומת אסטרטגי של דרכים, מקום מעיינות שופעים ואפשרויות מיגון, מה שהביא מתיישבים למקום בכל זמן בהיסטוריה והיו מקור למלחמות שליטה של מעצמות עולמיות.
יצחק רונס, עם חווה אליהו יבין, המדריכים שלנו, לימדו אותנו שהכנענים, המצרים, מלכי ישראל, ההלניסטים, הרומים, הביזנטיים, הערבים ואפילו הצלבנים, הממלוכים והעות'מנים, כל אחד בתקופתו, התיישבו במקום וניהלו חיים של שלום, חיים של מלחמות קיום ומלחמות שליטה באזור. ליצחק רונס צמוד סרגל זמנים שממחיש את התקופות.
כוח איתנים אחד היה חזק מכולם, כוחו של הטבע. בשנת 749 לספירה, זעזעה רעידת אדמה הרסנית את האזור ועיר שלמה, גדולה, מפוארת, "מודרנית" ועשירה בתרבות ועשייה נשטחה ארצה ונשחתה.
עמודי שיש ענקיים שוכבים שם כיום ומעידים על רחוב קארדו עשיר בחנויות שהיה שם. במקום גם תאטרון ואמפיתאטרון מרהיבים ביופיים. בקיץ מתקיימות בהם הופעות. מצאנו שם שרידי מרחצאות ואפילו בית שימוש ציבורי מודרני ביותר. מודרני בלא מירכאות, משום שבסקיטופוליס העתיקה הייתה מערכת ביוב זורמת והיה בית שימוש (ציבורי) שעליו ישבו. ממש, כאילו על אסלה. בפומפיי, העיר שנחרבה בהתפרצות וולקנית תמצאו רק שירותי "בול-פגיעה"… כמובן שכולנו "ניסינו" את מושבי האבן הללו.
מקום אחר בו ישבנו היה האמפיתאטרון. שם שמענו על שעשועי התרבות הרומית הקדומה של הגלדיאטורים, מאבקי השבויים איש ברעהו עד מוות, או השלכת עבדים אל תוך הזירה יחד עם חית טרף, כזו או אחרת. תרבות קדומה ואכזרית בטירוף. למזלו של המין האנושי, בחלוף הזמנים, התעדנו המופעים והתאטראות הפכו למקום בו הופיעו עם מחזות, או מופעי מוזיקה.
במו עינינו, ראינו הופעה מאולתרת של מבקרת במקום, שהעמידה את עצמה על הבימה ופצחה בשיר איטלקי בסגנון אופראי. המקום החמיא לה וקולה הדהד באמפיתאטרון לתפארת. אנחנו מחאנו לה כפיים בהתלהבות. בהמשך, באה קבוצה של מבקרים יפניים, נעמדה שם כמקהלה ושרו שם שני שירים. המקום נתן להם את ההשראה…
תל שאן
מעל לעיר החרבה, מתנוסס תל בית שאן. המקום הקדום שבו החלה ההתיישבות במקום. התל תלול ומתנשא מעל מדרגות רבות. היו רבים מאתנו שבסתר לבם קיוו שלא נצטרך לטפס לשם, אבל להפתעתנו המדריכים החביבים שלנו, הוליכו אותנו בדרך עוקפת, מתונה יותר (אם כי ארוכה יותר) והגענו אל התל מאחור, בלא מאמץ. משם, השקפנו על הסביבה וגם קיבלנו מבט מגבוה על העיר שקודם שוטטנו בה בעצמנו.
השיטוט בעיר, המופעים באמפיתאטרון, ההסברים של המדריכים והטיפוס לתל בית שאן מילאו לנו את לוח הזמנים, היום התקרב אל קצו ועדיין היינו אמורים להגיע לתצפית על נחל חרוד וכן לבקר בסראייה, בניין הממשל הטורקי בבית שאן עצמה.
נו טוב, ביקרנו במקומות הללו בחטף, מה שהיה סיום מהנה ליום מעניין.
אם גם אתם מתעניינים בלימוד, בהכרה לעומקם של מקומות קרובים, בבילוי עם אנשים מרתקים מהגולן, בואו גם אתם לתכנית הטיולים של המחלקה לוותיקים, שהיא אגף במועצה האזורית גולן.
