ייתכן כי מקטע הדרך שנחשף מאשש את הערכתו של חוקר הדרכים, ישראל רול, שהעריך בזמנו כי אמורה להיות דרך ראשית רומית אשר תחבר את סוסיתא, בית ציידא ובניאס, שהיו בתקופה הרומית הערים החשובות באזור
בעת שהיה בשירות מילואים בגולן בפברואר השנה, גילה בועז גרוס, תלמיד ארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אבן מיל רומית בסמוך לבסיס מצפון לחד-נס. נרגש, מסר בועז על כך לגיא שטיבל, מהוועדה לחקר אבני המיל בישראל וזה העביר את המידע החשוב לפרופ' חיים בן-דוד, ממכללת "כנרת" ומושב קשת. בסיורו במקום, אישר בן-דוד שהאבן אינה מוכרת למחקר עדיין וסקר ארכיאולוגי מצומצם נערך מיד במקום בידי רשות העתיקות. במהלך הסקר, מצא ארכיאולוג מחוז גולן, אורן זינגבויים, אבן מיל נוספת וכן מקטע מדרך קדומה, שלא הייתה מוכרת עד כה למחקר.
בתיאום עם "אוצרות המדינה", סוכם על תיעוד האבנים בשטח והוצאתן למחסן הפריטים הפתוח, בחצר פארק קצרין העתיקה. לפרסום "קול קורא" להתנדבות ליום עבודה בשטח, נענו תושבי הגולן, הגליל העליון, תלמידי מחקר וסטודנטים, אשר ביצעו חפירה ארכיאולוגית לתיעוד מקטע הדרך שנחשף והכנת הממצאים להובלה. בחפירה אכן נחשף קטע של הדרך הקדומה, כאשר אבן מיל אחת מונחת ממש בסמוך לתוואי הדרך. כאמור, רשות העתיקות העבירה את הממצאים לפארק קצרין.
מה אנו מכירים על הדרך?
זינגבויים מזכיר, כי חוקר הדרכים הרומיות בארץ ישראל, ישראל רול, שרטט תוואי משוער של כביש רומי אימפריאלי לאורך מזרח הכנרת, ללא עדות ממשית בשטח הגולן. תוואי משוער זה עובר ליד בית ציידא, הנקראת יוליאס באותה תקופה, לכיוון גשר בנות יעקב של היום ומשם, ממזרח עמק החולה, עד בניאס, היא העיר פניאס.
זינגבויים: "עד כה, מוכרת לנו הדרך הרומית, אשר נסללה בערך בשנת 106 לספירה וחיברה את עכו עם דמשק. דרך זו עברה בצומת עמיעד של היום, משם לאלמגור ולאזור המג'רסה. לאחר מכן, עלתה הדרך עם שלוחת לוויה מעל רמות אל כיוון גשר הרוקאד, המצוי מצפון לתל סאקי ורמת מגשימים. בתוואי דרך זו, מוכרות אבני מיל וכן מגדלי שמירה, אשר אחד מהם נחפר בעבר בידי ד"ר צבי-אורי מעוז, מקצרין. דרך זו חוצה את ציר המפלים בקילומטר ה-18, שם הציבה לאחרונה המועצה האזורית גולן שילוט עם הסבר על הדרך וזאת במסגרת 'סינגל האופניים סובב נטור'.
"חוקר הדרכים רול העריך כי תהיה דרך ראשית רומית אשר תחבר את סוסיתא, בית ציידא ובניאס, שהיו בתקופה הרומית הערים החשובות באזור.
"ממצא אבני המיל וקטע הדרך שנחשף ונחפר הנו עדות ראשונה לדרך עתיקה זו, שייתכן כי אכן קישרה בין הערים. אם כך, עלינו להמשיך ולחפש עתה אבני מיל, מגדלי שמירה ומקטעי דרך אשר ייתכן ששרדו. ייתכן שהדרך עברה מדרום, על בסיס כביש 808 של היום, או דרך חניון בריכת המשושים וצפונה, בירידה מתונה אל אזור גשר בנות יעקב. האם ייתכן שחלק מהיישובים היהודיים הקדומים בתקופה זו, כגון חורבת יעקב, רפיד, ג'רבא ואחרים, נוסדו בסמוך לדרך זו? כרגיל, בארכיאולוגיה רב הנסתר על הגלוי. אולי כאשר ננקה את אבני המיל נראה כתובת, או תיאור כלשהו על גבי האבנים, משהו שיוסיף ידע, או שנחכה וננסה למצוא ממצאים נוספים בשטח".
