ממלכה קדומה שכנה בגולן ושמה – גשור. היא מוזכרת כבר בספר יהושע, כאזור אותו לא הורישו בני ישראל במלחמה. אבשלום היה בנם של דוד המלך ומעכה, בת תלמי, מלך גשור
השבוע נעשה אתנחתא קטנה, ניפרד לגיליון אחד מהעדויות על ההתיישבות הציונית בגולן ובחורן ונחזור שוב לתאר את הישגיה וקשייה של ההתיישבות בחורן בשבוע הבא.
השבוע נפנה את המבט אל הגולן פנימה, אל תקופות אחרות, קדומות הרבה יותר, אל ממלכה, ששמה מונצח באמצעות הקיבוץ גשור בדרום הגולן.
במסגרת סדרת הרצאות ערב בספרייה האזורית דרום הגולן בבני יהודה התקיימה לאחרונה, הרצאתו של אורן זינגבוים, ארכיאולוג הגולן ברשות העתיקות בנושא – "ארץ גשור" בדרום הגולן.
בדבריו, אמר זינגבויים שבתקופת המקרא שכנה באזורנו ממלכה אשר שמה גשור. הממלכה מוכרת לנו בעיקר מן המקרא מסיפורי ההתנחלות בספר יהושע: "וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַגְּשׁוּרִי וְאֶת-הַמַּעֲכָתִי; וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה", (יהושע, י"ג, י"ג).
כן מוכרת לנו הממלכה גשור מתקופתו של דוד המלך, אשר בנו אבשלום היה בן מעכה בת תלמי, מלך גשור: "וילדו (וַיִּוָּלְדוּ) לְדָוִד בָּנִים, בְּחֶבְרוֹן… וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה, בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר", (שמואל ב', ג'). לאחר חזרתו של אבשלום מבית סבו, לאחר שלוש שנים ולאחר שאביו מסרב להיפגש איתו, הוא מכריז "למה באתי מגשור טוב לי עוד אני שם", (שמואל ב', י"ד, ל"ב).
ממלכה זו מופיעה ככל הנראה גם באחד ממכתבי אל עמרנה במצרים, מאמצע המאה הי"ד לפסה"נ. במכתב זה, מסייע מלך עשתרות למלך פחל, כאשר ערי ארץ גארי נלחמו בו ולקחו ממנו ערים ספורות. ב' מזר ואחריו ק' אפשטיין הציעו לזהות את גארי עם גאשורי ואת הערים בדרום הגולן.
ברית זו הפכה ככל הנראה ברבות הימים לממלכה אשר בירתה, ייתכן, הנה בית ציידא, בפארק הירדן.
בהרצאה הוצגו האתרים השונים מתקופות אלו: בית ציידא, תל סורג, עין גב, תל הדר, תל אבו זייתון ועוד, בליווי שרטוטים, תמונות, ממצאים ועוד.
