משברים בזוגיות קורים, אין זוגיות מושלמת. נדמה שאנחנו מזדרזים מדי להיכנע למשבר ולפרום בגללו את קשר הנישואין. לא טוב – נחליף, כאילו שזה רהיט
ישנה איזו שהיא הרגשה באוויר וכמובן, סטטיסטיקה שמראה שאנחנו ממהרים מדי להרים ידיים. ממהרים מדי להתגרש. אולי המחשבה של "לא טוב – אז נחליף". נישואים אינם רהיטים. המחשבה ש"בחוץ מחכה לנו משהו טוב יותר". האומנם? מי מבטיח את זה?
לפני שבוע השתתפתי בסדנה של יומיים ליועצים זוגיים.
המרצה בסדנה שאלה אותנו: מהי זוגיות טובה לדעתכם? מהם נישואים טובים?
כל אחד ענה מה הוא חושב: כשיש אמון, כשיש תשוקה, אינטימיות , כבוד הדדי, תקשורת פתוחה, מחויבות, ביטחון וכד'.
אני חושבת שזוגיות טובה היא כאשר כל אחד שנמצא בזוגיות וחושב שזאת זוגיות טובה.
זוגיות טובה היא כאשר כל אחד שנמצא בזוגיות וחושב שזאת זוגיות טובה. לפעמים, אנחנו יכולים להיות עם זוג ולהגיד לעצמנו – איזה זוג נוראי, איך הם מדברים אחד לשני. אבל בחוויה שלהם, יש להם זוגיות טובה, ככה הם רואים אותה
לפעמים, אנחנו יכולים להיות עם זוג ולהגיד לעצמנו – איזה זוג נוראי, איך הם מדברים אחד לשני. אבל בחוויה שלהם, יש להם זוגיות טובה, ככה הם רואים אותה.
אי אפשר לשפוט מבחוץ זוגיות, אם היא רעה או טובה. זה משהו סובייקטיבי, זה לגמרי הראייה והמבט של שני בני הזוג. אם זוג חושב שהזוגיות שלהם טובה, היא טובה בשבילם.
באותה מידה, אם זוג חושב שאין להם זוגיות טובה, גם עם על פניו נראה שהזוגיות כן טובה, בחוויה הסובייקטיבית שלהם, הזוגיות שלהם רעה.
ישנם זוגות שיש ביניהם זוגיות טובה, אבל בתקופה האחרונה, יש פחות אינטימיות והם רבים יותר. זה לא מעיד שהזוגיות שלהם לא טובה. זה אומר שבזמן האחרון, הזוגיות מתמודדת עם משהו ספציפי וזוגיות מתמודדת היא עדיין זוגיות טובה.
לכל זוג יש את המרחב הזוגי שניבנה בעבודה, באכפתיות, בהאכלה, בנתינה וזה הופך את הזוגיות שלהם למקום רק שלהם. אני חושבת שזוג טוב הוא זוג שחי באינטימיות רגשית ופיזית.
אינטימיות
אינטימיות רגשית מאפשרת לנו לשתף את בני הזוג שלנו במה שעובר עלינו. לא רק במה שאני מצליחה, אלא גם היכולת לבוא ולהגיד – נכשלתי. לשתף גם בטוב וגם ברע, להרגיש שיש לי מרחב מוגן. שלא יהיה צורך להסתיר דבר והכי חשוב, לדעת שאחרי שסיפרתי, זה לא ישמש נגדי בוויכוח הבא שלנו. זה המרחב הזוגי שמיוחד לכל זוג. כל זוגיות נבנית על מה שמתאים לשני בני הזוג
כשאנחנו יכולים לנהל שיחה פתוחה ואמתית על הזוגיות שלנו, על הדברים שמפריעים לנו, בלי לחשוש, או לפחד מאיך תהיה התגובה של הצד השני, זהו מצב המעיד על אינטימיות רגשית המתקיימת בין בני הזוג.
אינטימיות פיזית היא מצב המקיים צורך במגע, חיבוקים, נשיקות, לא כמבוא ליחסי מין.
אישה זקוקה ליותר חום ומגע מתוך אהבה. ישנן נשים שנמנעות מזה, כי הן יודעות שזה מוביל ליחסי מין וכרגע הן לא רוצות מין, רק מגע אוהב. זהו רובד חשוב שצריך לשמור עליו בזוגיות, שהמרחב הזה הוא מרחב בטוח. ביטחון הוא מרעיב חשוב מאוד בזוגיות. אם אין אותו, עלינו לעצור ולשאול: מה קורה?
אם נתקלנו בקשיים והדברים לא מסתדרים, עלינו לעצור ולראות איך אנחנו יוצאים מהמקום הזה. איך אנחנו מתמודדים אתו ולא שוקעים. הנטייה שלנו לשתף את כל הסביבה הקרובה בבעיות שלנו לעתים מזיקה והופכת את המצב לגרוע יותר.
עלינו לנהל שיחה ממקום פתוח, לדעת שיש לנו את היכולת לבחור לראות את הזוגיות שלנו בכל דרך שנרצה, רק אנחנו נחליט עם זה טוב, או רע ולא כל רעשי הרקע מסביב.
רעשי רקע
כשאני מדברת על רעשי רקע, אני מתכוונת לצד שלישי, הורים, חברים, משפחה וכד'.
עלינו להסתכל על הזוגיות שלנו מהמבט שלנו בלבד. חשוב לשים לב מי הם הגורמים המשפיעים. ישנם זוגות שההשפעה של הצד השלישי על הזוגיות שלהם היא הרסנית ביותר. הורים שלא אוהבים את בני הזוג, חברים ששומעים רק צד אחד, בני משפחה שיש איזה תלות בהם מכל מיני סיבות…
אין לי ספק, שאנשי הצד השלישי אוהבים אותנו ורוצים בטובתנו, שהעצות שאנחנו מקבלים מהם, באות ממקום שרוצה לעזור. אבל עלינו לחשוב, האם זה משרת אותנו? ואם כן, במה? לזכור שהם שומעים צד אחד בלבד. לזכור שלאחר שהשלמנו וחזרנו לשגרה, הם עדיין במקום אחר. הפרשנות שלהם לפעמים היא המקור להמשך השתלשלות האירועים וגרירתם אל המשבר הבא.
רק לנו ולבני זוגנו יש את היכולת לפרש כל אירוע בחיים הפרטיים שלנו, את הרגשות ואת התגובות וכמובן, את התוצאות.
החיים הם דינמיים, כל יום הוא יום בפני עצמו. כך, גם בזוגיות.
ישנו משפט שאומר: "הרצון נמצא בתוכנו ולא בחוץ. אם רק נביט פנימה, נראה שיש לנו את כל מה שדרוש. עלינו רק לנצל זאת".
.
