חיילי צה"ל משרתים בקצה קצהו של הר החרמון הישראלי, ושומרים על השקט הבטחוני של תושבי המדינה, בחום של אוגוסט וגם בכפור של ינואר. אך חיילי חטיבת החרמון לא רק שומרים על הביטחון בגזרה, אלא גם על ניקיון הסביבה. פרויקט מיוחד
סגן שי ברסלב בת ה-22, תושבת קיבוץ עמיר, מובילה פרויקט חשוב וחיוני המהווה פריצת דרך בשמירה על איכות הסביבה בקרב חיילי חטיבת חרמון. הפרויקט, שנקרא "צבא ההגנה לטבע", נוצר יד ביד עם החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים בשנת 2014, ומאז הלך וצבר תאוצה בעוד ועוד בסיסים ברחבי הארץ.
"אני קצינת החינוך הגזרתית, וכחלק מתפקידי אני שמה דגש לחיילים לשים לב למקום שהם משרתים בו ושומרים עליו. לא לפני הרבה שנים אנשים נלחמו ונהרגו כאן בשביל שאנחנו נוכל להגיד בגאווה שזה המקום שלנו", אומרת שי.
חיל החינוך קרץ לשי עוד לפני שהתגייסה: "הייתי בשנת שירות, באותו זמן חברה שלי הייתה מש"קית חינוך, שמעתי ממנה על התפקיד ורציתי להגיע לשם. שובצתי לאחר הקורס ועברתי להיות מש"קית חינוך בגדוד 77 של חטיבה 7. אחרי שמונה חודשים יצאתי לקורס קצינים, שובצתי במפקדת קצין לוגיסטיקה ראשי בתל השומר, ולאחר עשרה חודשים עברתי לחטיבת חרמון".
התפקיד הנוכחי שונה מקודמיו, כך היא מסבירה: "זו גזרה קטנה יחסית לחטיבות מרחביות אחרות, כך שהכל יותר משפחתי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה אחד המקומות הכי יפים בארץ. יש בשלג והקור בחורף משהו מעצים. אני זוכרת שהגיעו לגזרה חיילי גדוד רותם, וסיפרו להם ולנו על מורשת הקרב של הגזרה, הכל היה כל כך קר מסביב, וקשה להסביר… הסיטואציה יצרה הבנה גדולה יותר על מה שהיה כאן. עד לא מזמן גדוד 51 ישב אצלנו, אותו הגדוד שלחם בקרב על החרמון, מה שהיווה מעין סגירת מעגל", היא מספרת.
על הפרויקט "צבא ההגנה לטבע" היא גאה לקחת אחריות, יחד עם סגן מפקד החטיבה. "הסיסמא שאנחנו מובלים לפיה היא 'מפקדים לוקחים אחריות'. זה פרויקט שנוצר ע"י הצבא כמיזם משותף עם החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים. שלושה מוסדות למטרה אחת. זו השנה השנייה שהחטיבה משתתפת במיזם, והמטרה שלו, מעבר לשמירה על ניקיון, היא להנגיש שביל למטיילים. העובדה שהחרמון הוא שמורת טבע לא כל כך ידועה ונגישה לאזרחים, ולפעמים בגלל הלכלוך לא אידיאלי לטייל כאן. אנחנו למעשה משרתים בבסיסים שממוקמים בתוך שמורת טבע, וכשאנו ואחרים משאירים פסולת באזור, אנחנו לא חושבים על ההשלכות של זה. יש באזור חיות וצמחייה שניתן למצוא רק בחרמון והחיות שמתרגלות לשאריות האוכל שאנו משאירים, למעשה לא מוכנות לתנאי הטבע האמיתיים. הכל משפיע, החל מהמים – אם נזהם את הקרקע, הזיהום יחלחל למי השתייה, וכל מעשה קטן של השלכת כוס פלסטיק ישפיע ארבעים שנה קדימה. זה מסלול מעגלי שמתחיל אצלנו ויסתיים אצלנו. צריך לקחת אחריות על המעשים שלנו", היא מבהירה.
בשבוע שעבר התחילו בפרויקט, שנעשה בימים אלו עם הכוח המשרת בגזרה. "היום היה מורכב מהסבר על מאפייני השטח ועל המיזם ע"י נציגת רשות הטבע והגנים על השמורה. לאחר מכן החיילים החלו בניקיון בתוך המוצבים וגם בסביבתם".
המסר ששי מעבירה הוא שההשפעה שלנו על הטבע לא תלויה בזמן, אלא בהתנהלות שלנו בסביבה. "אם גדוד בא לפה לחודשיים או שנתיים זה לא משנה. ההשפעה היא אותה השפעה מבחינת הלכלוך או לחילופין הניקיון. כך אנו מלמדים את החיילים לקחת אחריות על הטבע שמסביבם ולהתנהל בצורה הטובה ביותר. אחרי שהייתה כאן פסולת מלפני ארבעים שנה, פתאום מגיע פקח ורואה את המקום נקי. זה נותן אפקט לנראות של המקום".
